1

העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא כי ביום 8.5.15, רכב על אופנוע מסוג סוזוקי ועקף כלי רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף, עבירה בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וביום 30.3 שמעתי ראיות הצדדים.

2

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

על פי הדוח שערך השוטר גיא פייביש:

            "נהגתי בניידת סמויה... לפתע הגיע האופנוע הנ"ל (כ)שהוא יוצא לעקיפה של הניידת בישורת בקו מקוטע, זיהיתי חלק מס' הרישוי 4580, האופנוע המשיך בעקיפה של שני הרכבים שלפניי כשהוא מגיע לעקומה ימינה ומתחיל קו הפרדה רצוף. הבחנתי שהאופנוע מסיים את העקיפה בקו הפרדה רציף. הקו הרציף נראה היטב ובולט לעין נבדק בזמן ביצוע העבירה ואז הבחנתי שהאופנוע הגיע לתומת (צ"ל צומת) בית העמק ביצע פרסה ביצעתי פרסה אחרי האופנוע והבחנתי שהוא נעצר בתחנת הדלק"

תגובת הנאשם כפי שנרשמה בידי השוטר הייתה "עקפתי בקו מקוטע לא שמתי לב שיש קו רצוף" ובהמשך "אני לא עקפתי בקו לבן נכנסתי לפני שהתחיל הקו הלבן".

בעדותו בפני הסביר השוטר כי המספר שרשם בגוף הדוח הינו טעות הקלדה והספרות הנכונות הינן בסדר הפוך 5480 ולא כפי שנרשם, דהיינו סיכול בין הספרות 4 ו -5. אין חולק כי בכותרת הדוח נרשם מספר הרישוי הנכון של האופנוע 5480550.

השוטר הבהיר בעדותו כיצד הבחין בבירור בעקיפה, תיאר את שני כלי הרכב שנסעו לפניו ונעקפו בידי הנאשם: ג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו בצבע כסוף ומכונית פרטית מסוג פולקסוואגן פסאט בצבע כסוף אף היא, והסביר כי החליט שלא לעצור את האופנוע בכביש הפתוח מחשש כי לא יעצור ויברח.

הנאשם מצדו אישר ביצוע העקיפה ודרך הנסיעה לפי תיאור השוטר, לרבות ביצוע פניית פרסה בצומת בית העמק, אך טען כי העקיפה כולה נעשתה במקום בו קיים קו מקוטע.

התרשמתי כי הנאשם נאחז בטעות סופר בגוף הדוח (סיכול הספרות כאמור) ובניתוק קשר העין הרגעי בין השוטר לבינו, אך לא מצאתי לתת אמון בגרסתו כי לא ביצע את העבירה. הנאשם הרחיב בהקשר הנסיעה כולה, פניית הפרסה שביצע וטעות השוטר, אך באשר לנקודה שבמחלוקת הסתפק הנאשם באמירה לקונית, והתרשמתי כי הוא נמנע מהרחבה בנקודה בה הוא יודע כי גרסתו אינה אמת.

3

השוטר פייביש אישר בהגינותו ניתוק רגעי של קשר עין עם האופנוע בזמן שבין פניית הפרסה של האופנוע ועד שהניידת ביצעה אף היא את פניית הפרסה. כאמור, הנאשם ניסה להיאחז בעובדה זו, לצד טעות הסופר הנ"ל וטען כי הוא "לא אמור לשלם על טעיות של שוטרים".

אין ספק כי ניתוק קשר עין בין שוטר לבין נהג חשוד עשוי להיות בעייתי במקרים מסוימים, אך אין זה המצב במקרה דנן. הנאשם אישר את כל מסלול הנסיעה לפי תיאור השוטר. אישר כי עקף את הניידת "ועוד שני רכבים", ביצע את פניית הפרסה במקום שתיאר השוטר ונכנס לתחנת הדלק הסמוכה. הנאשם לא טען כי בסמוך לו נסע אופנוע אחר דומה או בכלל. לעומת זאת רשם השוטר "מהרגע שהאופנוע הנ"ל עקף אותי לא עבר אופנוע נוסף".

מכאן כי שאלת הזיהוי הנכון של האופנוע אינה מתעוררת כלל במקרה דנן. הניידת נסעה במרחק קצר מהאופנוע, הנאשם אינו מכחיש המצאותו במקום ובזמן המתואר בידי השוטר, אינו מכחיש כי יצא לעקיפה במקום המתואר, מאשר כי עקף את הניידת ושני כלי רכב נוספים, ביצע פניית פרסה בצומת הסמוך ונכנס לתחנת הדלק. אין אפוא כל ספק כי האופנוע אליו מתייחס השוטר הינו אופנועו של הנאשם, ואין חשש לבלבול עם אופנוע אחר, אשר הנאשם כלל אינו טןען לקיומו ואילו השוטר רשם במפורש כי לא היה כל אופנוע נוסף במקום בזמן הרלוונטי.

המחלוקת בית הצדדים מצומצמת בהרבה והיא אך ורק האם חזר הנאשם לנתיב הנסיעה לפני או אחרי הקו הרצוף. הנאשם ניסה להסיט את הדיון לשאלות אחרות, אשר לא מצאתי אותן רלוונטיות למקרה זה ובמחלוקת הרלוונטית אני מעדיף בבירור את גרסת השוטר פייביש על גרסת הנאשם.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

ניתנה היום, 8 במאי 08 מאי 2016, במעמד הצדדים.

4

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. כפירת הנאשם וניהול משפט אינן סיבה להחמיר בעונשו, הגם שבוודאי שאין הוא זכאי להקלה כמי שהודה בעבירה בהזדמנות הראשונה.

מתיאור העובדות בדוח, וכפי שקיבלתי את הדברים בהכרעת הדין, הנאשם יצא לעקיפה במקום בכביש בו קיים קו הפרדה מקוטע, אך המשיך וסיים את העקיפה מעבר לקו הרצוף. המדובר בנסיבות חמורות פחות ממקרה של יציאה לעקיפה תוך חציית קו רצוף. כמו כן יש להביא בחשבון לקולא כי מדובר ברכב דו גלגלי אשר ההפרעה והסיכון שהוא גורם בשהייתו בנתיב הנגדי קטנים יותר מאשר רכב גדול ורחב יותר.

כמו כן מדובר בנהג וותיק למדי, שעברו התעברותי קל וכמעט נקי.

לאור נסיבות המקרה ולאור עברו התעברותי של הנאשם ראיתי לנכון שלא להטיל עליו עונש של פסילה בפועל.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודש ימים וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,200 ש"ח או 6 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 20.6.

הנאשם יפנה למזכירות בשעות הקבלה, לשם קבלת שוברי תשלום.

5

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, 8 במאי 08 מאי 2016, במעמד הנאשם ובא-כוח המאשימה עו"ד מנדלוביץ.

חתימה