1

1.     לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1/9/2022 (להלן: "פסק הדין").

2.     במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 2,000 ₪.

3.     המבקש טען כי לא זומן לדיון בעיינו כלל ועיקר כך שטעות שאינה תלויה בו הובילה לכך כי נשפט בהיעדרו. טען כי סיכויי הצלחתו טובים וכי הסיכוי לתיקון כתב האישום או הגעה להסדר טיעון מקל הוא גבוה. לאור האמור, ועל מנת למנוע עיוות דין, ביקש לקבל את יומו בבית המשפט.

4.     המשיבה מסרה בתגובה כי הודעת תשלום הקנס נשוא הבקשה נשלחה באמצעות דואר רשום לכתובתו של המבקש. דבר הדואר נמסר "למי שגר עמו בבית ונראה שמלאו לו 14 שנים".

5.     על פי סעיף 130 (ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז (6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28/11/13).

2

בקשה על פי סעיף 130 (ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

6.     מאישור מסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי אדם המתגורר עמו ונראה שמלאו לו מעל 14 שנים. באישור המסירה מצויין גם שם המקבל. המבקש לא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק. משכך, לא ניתן לטעון כי המבקש לא זומן כדין לדיון.

7.     מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין.

8.     לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

9.     בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ג, 08 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.