1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שנתתי בהעדר המבקש ביום 08.01.15.

במסגרת פסק הדין, הטלתי על המבקש קנס בסך 800 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים וזאת בגין עבירת מהירות בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש טוען כי הנאשם כלל לא קיבל את ההזמנה לדין ונודה לו על הדו"ח רק כאשר פנה למשרד הרישוי על מנת לחדש את הרישיון. עוד נטען כי נגרם למבקש עיוות דין גם בגלל הענישה המחמירה וגם בגלל שלא ניתנה לו ההזדמנות להשמיע קולו בבית המשפט. לפיכך, מבקש כי יבוטל פסק הדין ותינתן לו ההזדמנות לטעון טענותיו בפני בית המשפט.

ב"כ המשיבה, הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שהדו"ח נשלח לכתובת הרשומה ברשומות המוסדיות וחזר בציון "מען לא ידוע", עוד ציינה כי המבקש לא הציג טעם ראוי אשר בעטיו יש להיעתר לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מהטעמים הבאים:

2

1. הדו"ח נשלח למבקש חזר בציון "מען לא ידוע" . המבקש חייב לעדכן את משרד הפנים והרישוי לגבי כתובתוו/או לדאוג שתהיה לו כתובת מהמבטיחה קבלת דואר ולכן טענתו לפיה, לא קיבל את הדו"ח דינה להידחות, ואינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

2. מאחר והוטל על המבקש עונש פסילה על תנאי בנוסף לקנס בלבד, אין אני סבור אני כי ענישה זו מחייבת פתיחת ההליך מחדש על מנת ליתן למבקש לטעון טענותיו לעניין העונש.

3.גזה"ד הומצא ע"י פקיד משלוח בסמוך לאחר שנשפט ולא הוגשה הבקשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק.

4.מדובר ב- דו"ח מצלמה ואין בבקשה כל טענת הגנה כנגד האישום עצמו.

לכן, החלטתי לדחות את הבקשה.

מזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ז, 27 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.