1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם ביום 18.11.15, כדין.
 התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המדובר בעבירה של שימוש במכשיר פלא פון במהלך נהיגה שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט וברירת המחדל היתה תשלום הקנס שנקבע ע"י המחוקק. ברם המבקש הגיש בקשה להישפט .

3.     המבקש זומן כדין ולא התייצב לדיון על כן נשפט בהעדר.

4.     המבקש טען כי לא התייצב מאחר שלא חש בטוב.
לא הוגשה בקשה מבעוד מועד לדחיית מועד הדיון.

לבקשה לא צורפו אישורים רלוונטיים התומכים בנטען בבקשה.

5.     אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

2

אין בטענות המבקש, כשלעצמן, כדי להצדיק היעדרות מן הדיון. [ עיין: רע"פ 2282/07 דניאל דגן נ. מי' , ש' ס. גובראן , רע"פ 2584 אהרון בהרי נ. מי' , ש' א. לוי ].

קבלת טענה מעין זו יש בה כדי לאיין את תכליתו של סעיף 240(א)(1) (עיין: רע"פ 2673/11 מיטל זימנר נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 12.4.11).

6.     הקנס שהוטל הולם את העבירה, חלוף הזמן ממועד שנועד לתשלום הקנס המקורי עד מועד גזר הדין ועברו של המבקש הכולל עבירה זהה [ עיין: רע"פ 7223/06 ].

7.     אין עיוות דין.

8.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.