1

בפני בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין לחייב המשיבה בהוצאות הגנתו של המבקש.

נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע,  כי נאשם שזוכה או שכתב אישום בעניינו בוטל בהתאם לסעיף 94(ב)לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי לעתור להשבת הוצאות הגנתו או לפיצוי בגין מעצרו או מאסרו, וזאת אם יוכיח כי מתקיימת אחת מ-2 העילות המנויות בחוק.  העילה אחת, עניינה כי "לא היה יסוד להאשמתו" של הנאשם,   ואילו השנייה עניינה בכך שהתקיימו "נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

"לא היה יסוד לאשמה":

ביום 20/12/17 בעפ"ת 49847-01-18 בבית המשפט המחוזי בת"א, עת זוכה המבקש, אמר כבוד השופט בן יוסף: "... ניתן לקבל פיצוי בשל זיכוי בשתי עילות: האחת, שבכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא, לא היה יסוד לאשמה - ובנקודה זו, ספק גדול אם זה המצב, די ברור שלא".

2

המבקש בבקשתו מסכים ואומר: "העיר בית המשפט הנכבד בערכאת הערעור בפסק דינו ובצדק, כי די ברור, שלא זה המצב".

"נסיבות אחרות המצדיקות זאת":

עילה זו מנוסחת באופן עמום, ומאפשרת לביהמ"ש שיקול דעת רחב.  בע"פ 7826/96  רייש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (08.05.97), מנה כב' הש' זמיר רשימת שיקולים, באשר להתקיימותה של עילה זו, אם כי קבע כי אין מדובר ברשימת שיקולים סגורה.  ברע"פ 4121/09 בעניין שגיא בבית המשפט העליון נאמר, כי ההליך בבית המשפט לתעבורה מצוי ברף התחתון של פגיעה בזכויותיו של נאשם.

המבקש ייצג עצמו. המבקש לא השמיע מומחה/מומחים מטעמו. המבקש הסתמך על ההליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו פל"א 4745-08-13. המבקש סרק לתיק ביהמ"ש עשרות עמודי פרוטוקול. המבקש לא הגיש מסמכים המעידים על הוצאותיו.

סעיף 80 דן ב"השבת הוצאות הגנתו או לפיצוי בגין מעצרו או מאסרו". המבקש לא הוכיח שנגרמו לו הוצאות, ואפילו נגרמו לו הוצאות, הרי שבנסיבות ניהולו של תיק זה, לא מצאתי נסיבות אחרות המצדיקות מתן פיצוי.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.