1

1.         ראשית דבר:

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

2.         נסיבות המקרה:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 07/05/18 בשעה 11:15, נהג ביציאה מכפר ורדים לכיוון כרמיאל ולא ציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר לפני קו העצירה, וזאת בניגוד לתקנה 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות"). 

2

3.         דיון והכרעה:

המאשימה הציגה גרסה הגיונית ובעיקרה פירטה באמצעות השוטר עורך הדו"ח רס"ב שוי פאדי (להלן: "השוטר") (ת/1) כי שעה שעמד במרחק של כ-170 מטר מהצומת בצד השני של הכביש, הבחין בנאשם לא מציית לתמרור העצור שממוקם במקום.

עם זאת, גם הנאשם הציג גרסה הגיונית וסבירה המערערת את גרסת המאשימה וסותרת אותה במידה, ובהתאם, אינה מאפשרת לקבלה:

ראשית, הנאשם סתר את גרסת המאשימה בכל הנוגע למיקומו של השוטר. בעוד השוטר טען כי עמד ממרחק 170 מטר מהצומת וממול למקום האירוע, טען הנאשם כי השוטר עמד בשול צד ימין ממקום האירוע במרחק 300 מטר, מה שעשוי היה להקשות עליו להבחין בביצוע העבירה. שכן, השוטר עצמו העיד כי מקום עמידתו כפי שהצביע עליו הנאשם, אינו מאפשר לו להבחין במאום.

שנית, הנאשם טען הן בתגובתו בדו"ח והן בעדותו באופן נחרץ כי עצר בקו העצירה באופן מוחלט וגלש קדימה.

שלישית, הרי שגם לפי גרסתו של השוטר כי עמד ממרחק של 170 מטר, מדובר על מרחק גדול ממקום הצומת אשר מקשה על הבחנה בביצוע עבירה.

רביעית, השוטר לא ציין בדו"ח את המרחק של התמרור מקו העצירה (אשר נמצא לאחריו, כאמור בתמונה אותה צירף הנאשם - נ/1), עובדה המקשה עוד יותר על קבלת גרסת המאשימה.

4.         סיכומו של דבר:

כאמור, נטל השכנוע רובץ לאורך כל הדרך על כתבי המאשימה, וזו נתמכת במקרה דנן ע"י גרסת השוטר כעדות יחידה. לכן, ומאחר ונסתרה גרסה זו במידה ע"י הנאשם, ויכול כי הנאשם אכן לא ביצע את המיוחס לו כפי שעולה מגרסתו הנחרצת, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעדיף גרסה על פני רעותה ויש מקום במקרה דנן לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

כתובת הנאשם: מעלה אורט 38, כרמיאל.

3

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א , 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים