בפני

כבוד השופט ראיד עומרי

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

נסים גבאי

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום , מחמת הספק.

1.     כתב האישום:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה בניגוד לסעיף 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

על פי כתב האישום, בתאריך 28/5/2018 נהג הנאשם באוטובוס ולא ציית לתמרור 815 שסומן על פני הכביש, בכך שעבר על השטח המסומן.

2.     סעיף האישום המיוחס לנאשם קובע כדלקמן :  

תקנה 22(א) ....

            עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות התמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

3.     ראיות התביעה:

מטעם התביעה העידו העדים שני שוטרים:

אנטון סרבריאנסקי.

מיקי קבסה.

4.     ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

5.     גרסת הנאשם:

במועד ההקראה, הנאשם כפר בעובדות המפורטות כתב האישום.

בתשובתו לשוטר במעמד העבירה, הנאשם טען כי זה שנגעתי קצת בקו, אני עם אוטובוס, איך אתה רוצה שאפנה.

6.     הכרעה ודיון:

עד תביעה מס' 1 השוטר אנטון העיד בפניי וציין כי הוא ערך את דו"ח התנועה (ת/1) וציין בעדותו כי היה סטטי מחוץ לניידת, הבחין באוטובוס פונה ימינה תוך חציית 815 שסומן על פני הכביש ונראה ברור לעין כל שרק הגלגלים הימניים נשארו מימין ל- 815.

לשאלת בית המשפט השוטר ציין שלא היה תמרור בצד הכביש, אלא רק על הכביש.

השוטר חזר על דבריו בעדות בבית המשפט.

בחקירה הנגדית הוא הוסיף והשיב לשאלות הנאשם והסכים איתו כי כדי לפנות ימינה ההיגוי של האוטובוס הוא שונה מהיגוי של משאית או רכב פרטי.

עד תביעה מס' 2 השוטר מיקי קבסה לא ראה את האירוע ולא מסר עדות.

עדות הנאשם:

בעדותו בפניי בבית המשפט, הנאשם ציין שבפנייה ימינה יש משולש קטן מקווקו, שטח הפרדה. אוטובוס לא כמו כל רכב אחר הגלגלים הקדמיים הם יותר אחורה ממושב הנהג ולא יכול לפנות כמו רכב רגיל ולא כל הסימנים בכביש מתאימים לאוטובוס, וכי הוא היה חייב לעשות מה שעשה כדי לא לפגוע ברמזורים עם מראה שבולטת מהאוטובוס ועל מנת שהגלגלים האחוריים לא יעלו על המדרכה.

בחקירתו הנגדית הוא חזר על אותם דברים וטען כי הוא לא עבר את שטח ההפרדה

אלא שנגע בו בלבד.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, ולאחר שעיינתי בפרוט' הדיון ובמוצגים שהוגשו לעיוני, אני קובע כי לא הוכחה אשמתו של הנאשם מעל לספק הסביר ועל כן יש לזכותו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום מחמת הספק.

עדותו של הנאשם הותירה בי רושם מהימן, כמו גם הודעתו אצל בפני השוטר ואשר הוגשה לעיוני. לא מצאתי סתירות מהותיות בין הודעתו של הנאשם בחקירה לבין עדותו בפניי.

אציין כי גם עדותו של השוטר הינה עדות אמינה. מדובר בשוטר מקצועי שהעיד את מה שראה. עם זאת, אני מקבל את גרסת הנאשם לפיה, מאחר ומדובר באוטובוס שיש לו היגוי שונה, דבר שאושר על ידי השוטר, הוא ביצע את הפניה תוך שהוא נוגע קצת בקו ההפרדה וזאת על מנת לבצע פנייה בטוחה יותר, ועל מנת למנוע מהגלגלים האחוריים לעלות על המדרכה, כך שלא הוכח בפניי כי הנאשם לא קיים את הוראות התמרור 815.

נוכח כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, וכפועל יוצא מהוראת החיקוק המיוחסת לו.