1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם טוען נגד התנהלות בא-כוחו הקודם אך פרט לתצהירו לא תמך טענה זו בראיות ולא הביא את עמדת אותו עורך דין (בניגוד להלכה הפסוקה). כידוע טענות הנוגעות לייצוג לקוי מחייבות את הטוען להציג את עמדת עורך הדין הקודם והדבר לא נעשה, ר' בשינויים המחויבים עפ"ת 2891-01-12 חאיכ נ' מדינת ישראל (19.3.12):

"ראשית יאמר, כי בניגוד להלכה לא צירף המערער התייחסות בא כוחו דאז לטענות שהועלו ביחס לנסיבות מתן ההודאה. מטיעוני המערער עולה, כי כביכול בא כוחו לא הסביר לו את משמעות ההודאה ובנסיבות אלה, מן הראוי היה כי תצורף התייחסותו של עורך הדין שייצג את המערער באותה עת".

2

כן ר' עפ"ת 4290-01-20 אחמד ניג'ם נ' מ"י (20.01.20).

הדברים האמורים מתחדדים נוכח העובדה שמצאתי להפנות תשומת ליבו של הנאשם לאמור ולמרות זאת הוא לא מצא להשלים התייחסותו לענין.

מעבר לאמור, גם אם אקבל את טענת הנאשם בדבר הייצוג הלקוי, הדבר אינו פוטר אותו עצמו מהתייצבות לדיון (ר' עפ"ת אבו ניג'ם הנ"ל).

בנוסף, ייפוי כוח של עורך הדין החדש הוגש לתיק ביום 22.5.22 וביום זה אף צפה עורך הדין החדש בפרוטוקול; ולמרות זאת הבקשה דנן הוגשה רק ביום 11.7.22, יותר מ-30 הימים המותרים בחוק לצורך הגשת הבקשה (ר' סעיף 130(ח) לחסד"פ). גם מטעם זה דינה של הבקשה להידחות.

בנוסף, הנאשם כלל אינו מעלה טענות הגנה קונקרטיות פרט לכפירה כללית וכידוע זו אינו מספיקה לשם ביטול פסק הדין (ר' לדוגמא רע"פ 8427/17 סאלם (25.3.2018)).

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"ב, 10 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.