1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 2.10.22 בו נשפט המבקש בהעדרו.

2.      בבקשה נטען כי המבקש סבר בטעות כי מדובר בעבירת "ברירת משפט" ולא "הזמנה לדין" וזאת בהסתמך על דברי השוטר במעמד האכיפה אשר מסר למבקש את הדו"ח בכך כי התריע בפניו כי קיימות לצד העבירה נקודות אותן הוא רשאי לבטל עפ"י בקשתו.

3.      עוד נטענו טענות הגנה עובדתיות באשר לזירה ולנסיבות האירוע.

4.      המשיבה מתנגדת לבקשה ומעגנת טיעוניה בזימונו כדין של המבקש, בעת מעמד האכיפה וכי אין כל נימוק בטיעוניו המצדיק ביטול פסק הדין.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.      המבקש הורשע העבירה של נהיגה בקלות ראש בכך כי נכנס לכיכר, "נתן גז", איבד שליטה על הרכב, החליק ופגע בביונדה של הכיכר, המשיך בנסיעה ועוד ניסה לעקוף מימין פעמיים ולא הצליח, בניגוד לתקנה 62(2) לפקודת התעבורה.

7.      השוטר אדואר חאיכ ממשרד שיטור עירוני באקה אלערביה חוף 1038 היה נוכח במקום, רשם למבקש את הדו"ח ומשום חומרת העבירה מסר בידיו הזמנה לדין וכתב אישום.

8.      על ההזמנה לדין וכתב האישום מתנוסס תאריך הזימון לדין וכן השעה. פרטים אלה מודפסים באותיות קידוש לבנה. גם דברי הנהג עצמו מפורטים בדו"ח אותו קיבל לידיו ואינו טוען אחרת.

9.      מדובר בזימון כדין. בהעדר התיצבות ונוכח הזימון כדין נשפט בהעדרו. טענתו היחידה באשר לאי התיצבותו הינה אי הבנת הזימון.

10.  בכל הכבוד אין בידי לקבל טענה זו. המבקש קיבל את הזימון למשפט במעמד ביצוע האכיפה וכאמור, היה ברור נהיר מהכתובים מועד הדיון. זאת ועוד; ממועד האירוע 2.9.22 ועד מועד הדיון 2.10.22 חלף חודש ימים בו היה על המבקש לפעול ולהיערך בין להתיצבותו למשפט ובין לביטול הניקוד כעולה מגרסתו. המבקש הזניח את הנושא ואין לו להלין אלא על עצמו בענין זה.

11.  לענין טענות ההגנה של המבקש - הטוען כי החליק על הכביש בעקבות כתם שמן שהיה עליו. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם התאור העובדתי של מבצע האכיפה לפיו לאחר ש"נתן גז" (או החליק לדבריו), המשיך בנסיעה וניסה לעקוף פעמיים מימין. אין בנימוקי הבקשה כל התיחסות לניסיונות העקיפה הבלתי חוקיים המתוארים בדו"ח ולמעשה הבקשה שותקת בהיבט זה.

12.  כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):

"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7).

כפי שנַרְאֵה להלן, טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו.(רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

13.  ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר".

14.  לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות האמורות ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ג, 22 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.