1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

בתאריך 1.5.18 נשפט הנאשם בהיעדרו. בבקשתו טוען הנאשם כי לא קיבל לידיו מעולם זימון למועד המשפט. עוד טוען המבקש כי קיים חשש לעיוות דין שכן הוא עצר בצד הכביש בשל תקלה ולמרות שהפעיל אורות מצוקה והשאיר נהגת ברכב, בעת שחצה את הכביש על מנת לקחת דבר מה שיעזור לסדר את התקלה, השוטרת שרשמה את הדו"ח רשמה את הדו"ח מהניידת, מבלי לגשת לרכב ולברר המתרחש ואף מבלי לבקש להזיז את הרכב. כמו כן טוען הנאשם כי השוטרת שגתה בעת שרשמה את הדו"ח כדו"ח הדבקה למרות שהיתה נהגת ברכב ואף סירבה לרשום את דבריו לאחר מכן.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנאשם זומן באמצעות דואר רשום אך דבר הזימון חזר בציון "לא נדרש" ולפיכך הוא זומן כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המאשימה ובאישור המסירה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

עיון באישור המסירה מלמד כי האישור חסר פרטים מהותיים כגון שמו של מוסר דבר הדואר (שכלל אינו ברור), כמו גם היעדר ציון העובדה האם מדובר בהודעה ראשונה או שניה (ר' קביעות בית המשפט המחוזי בעפ"ת 48179-03-18 לב שניידר [פורסם בנבו]). כמו כן, המאשימה בתגובתה לא התייחסה לטענותיו של הנאשם בדבר חשש לעיוות דין ומשכך טענות אלה לא נסתרו והן אכן מקימות חשש לעיוות דין (אם כי יתבררו במלואן במהלך התיק העיקרי).

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה, מבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו של הנאשם וקובע את התיק להקראה ליום 31.10.18 בשעה 09:40.

2

התייצבות הנאשם חובה אחרת יישפט בהיעדרו.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.