1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.11.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה. אמנם באישור המסירה חסרים פרטים, אך מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי פסק הדין נשלח לכתובתו של המבקש ובהיעדר הנמען הרשום נמסר לבן משפחתו ונחתם על ידו בתאריך 25.11.20 (באישור המסירה צוין "אמא סמרה"). המבקש הגיש את הבקשה כאן כשנתיים לאחר קבלת פסק הדין, כאשר לא התייחס בבקשתו לאישור המסירה של פסק הדין ואף לא הסביר את פשר השיהוי הארוך בהגשת בקשתו.

6.         מעבר לכך, השוטר תיאר בפירוט את נסיבות המקרה בדו"ח ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה. בנוסף, בדברי הנהג בדו"ח נרשם: "לא שמתי לב". מכאן, שקיימת בדבריו ראשית הודאה. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ג, 01 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.