1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה ברכב שניתן עליו הודעת אי שימוש בניגוד לתקנה 308 לתקנות התעבורה. אישור המסירה בשולי ההזמנה לדין נחזה להיות חתום בידי הנאשם.

לדיון הנקוב בהזמנה לדין, ביום 5.6.16, לא התייצב הנאשם ועל כן נשפט בהיעדרו.

בבקשה זו טוען הנאשם כי לא היה ידוע לו על המשפט וכי קשה לו לשלם את סכום הקנס שנקבע לו.

המאשימה בתגובה טוענת כי הנאשם זומן כדין לדיון ועל כן אין מקום לשנות מפסק הדין. עם זאת ונוכח קשייו של הנאשם בתשלום הקנס, כמפורט בבקשתו, מסכימה המאשימה לפריסת הקנס לתשלומים.

2

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את הטענות מצאתי לפרוס לנאשם את הקנס ל- 6 תשלומים החל מ- 22.7.17 ובכל 22 לחודש עוקב.

אין חולק כי הנאשם זומן כדין לדיון ובדין נשפט עקב אי התייצבותו. טענות הנאשם כי מועד המשפט לא היה ידוע לו הן תמוהות שכן הוא נחזה להיות חתום על אישור המסירה בו מצוין במפורש מועד הדיון ומקום הדיון. הנאשם אינו מפרט איזו הגנה, אם בכלל, הייתה עומדת לו אילו היה מתייצב לדיון ושוטח טענותיו. לאור האמור אינני סבור שקיימת הצדקה לביטול פסק הדין.

עם זאת, לנוכח מצבו הכספי של הנאשם כמפורט בבקשתו והיעדר התנגדות מצד התביעה אני מורה כי סכום הקנס בגזר הדין ישולם ב- 6 תשלומים שווים החל מ- 22.7.17 ובכל 22 לחודש עוקב.

למען הסר ספק מובהר כי באחריות הנאשם לסור למזכירות בית המשפט לצורך קבלת שוברים לתשלום הקנס. כמו כן מובהר כי אני מאריך לנאשם את המועד הראשון לתשלום הקנס כך שזה יחול עד ולא יאוחר מיום 22.7.17.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ז, 22 מאי 2017, בהעדר הצדדים.