1

1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 6.9.22.

2.      המבקש הורשע בביצוע עבירה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה פג למעלה משנתיים מיום פקיעתו, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961. על המבקש נגזרו העונשים הבאים: פסילה בת 30 יום, פסילה מותנית של 3 חודשים למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך 1,500 ₪.

3.      ביום 8.9.22 הוגשה מטעם המבקש בקשה לביטול גזר הדין. המבקש טען כי בשל מצבו הרפואי לא התייצב לדיון. הבקשה לביטול פסק הדין לא נתמכה בתצהיר או במסמכים רפואיים.

2

4.      לענין עיוות הדין למעשה לא טען המבקש טענה אלא נטען כי ללא כלי הרכב יקשה עליו להתנייד.

5.      המשיבה בתגובתה התנגדה לביטול גזר הדין. הזימון לדיון נמסר למבקש ישירות לידיו, הבקשה נעדרת תימוכין רפואיים והענישה מצויה במתחם העונש ההולם.

6.      בהתאם להחלטתי הנוספת מיום 11.10.22 בה הוריתי למבקש לצרף אישור רפואי, הגיש המבקש ביום 20.10.22 אישור רפואי לתיק אך באישור אין פירוט המצב הרפואי העדכני למועד הדיון וכן מצוין כי אינו תקף למוסדות משפטיים.

דיון והכרעה

7.      ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר".

8.      לאחר שעיינתי בבקשה על טיעוניה וכן בתגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.      המבקש אינו מכחיש את ביצוע העבירה ולא עותר לביטול הכרעת הדין. כל טיעונו של המבקש מופנה למעשה כלפי חומרת העונש וטיעון מסוג זה ראוי שיטען במסגרת הליך ערעור ולא הליך ביטול גזר דין. הבקשה נעדרת תצהיר לאימות הנטען בה וכן אסמכתאות וכל טיעוניו נטענו בלא תימוכין.

האישור הרפואי אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים.

3

10.  בבחינת מידת העונש אשר נגזר על המבקש; מדובר בעונש מאוזן, מותאם למתחם הענישה ההולם ומותאם לנסיבות ביצוע העבירה.

11.    גם כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):

"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7).

כפי שנַרְאֵה להלן, טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו. (רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

12.    אשר על כן אינני רואה מקום להיעתר למבוקש, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"ג, 23 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.