1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.3.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי ביום הדיון היה חולה ולכן לא התייצב וצירף אישור מחלה עבור אותו יום.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי זימון לדיון נשלח למבקש כדין. טענה כי בתאריך 16.3.21 התקיים דיון אך המבקש בחר שלא להתייצב, הורשע ונגזר דינו בהעדרו. טענה כי המבקש צירף אישור מחלה כללי שלא מצויין בו תאריך הוצאת אישור המחלה. טענה כי נוכח האמור המבקש לא העלה כל הסבר מוצדק להיעדר התייצבותו ויש לדחות בקשתו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון משום שהיה חולה באותו יום וצירף אישור מחלה. בנסיבות אלה, גם אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע, הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון בזמן אמת או לכל הפחות סמוך לאחר מכן, במיוחד בשים לב לכך שמהאישור שצורף עולה כי המבקש אינו יכול לעבוד למשך יום אחד בלבד.

8.         המבקש גם לא צירף תצהיר לתמיכה בטענותיו ולא פירט טענות הגנתו, חרף החלטתי מיום 14.4.21. מעבר לכך, העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"א, 07 מאי 2021, בהעדר הצדדים.