1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 20.11.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,300 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט באמצעות ב"כ ובגוף הבקשה ציין את כתובת ב"כ בצירוף יפוי כח כדין, וצירף אישור ממפנ"א. טען כי לא הוזמן לדיון כדין ולא קיבל לידיו הודעה על מועד הדיון וכי גם ב"כ לא הוזמן לדיון. טען כי יש לו טענות הגנה טובות וכי התמרור המגביל מהירות במקום אינו תקף וצירף פנייה ששלח ב"כ למפנ"א בעניין זה.

4.         בהחלטתי מיום 16.9.19 ציינתי כי המסמכים שצורפו לבקשה, כמו גם טיעוני הסניגור ביחס לעבירה, מתייחסים לעבירה אחרת ואיפשרתי למבקש להבהיר עניין זה.

5.         ב"כ המבקש בהודעתו מיום 22.9.19 הודיע כי אישור מפנ"א וכן תצהירו של המבקש שייכים לתיק מושא הבקשה, ומאידך הפנייה למפנ"א צורפה בטעות.

2

6.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי טיעוניו של ב"כ המבקש בבקשתו אינם קשורים לדו"ח נשוא הבקשה.

7.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

8.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

9.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. מאישור מפנ"א עולה לכאורה כי הבקשה להישפט הוגשה באמצעות ב"כ המבקש (העתק הבקשה לא הוגש), אך איני סבורה כי משלוח הזימון למבקש עצמו ולא באמצעות ב"כ עולה כדי המצאה שלא כדין. יש לציין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי גם גזר הדין נשלח לכתובתו של המבקש ובהיעדר הנמען נמסר בתאריך 9.12.18 למי שמתגורר עימו ונראה כי מלאו לו 18 שנה. מכאן, שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק אלא בשיהוי ניכר.

10.       מעבר לכך, המבקש לא הציג בתצהירו טענות הגנה רלוונטיות לדו"ח נשוא הבקשה וב"כ המבקש בחר שלא לתקן הבקשה שהגיש ובה התייחס בטיעוניו לדו"ח אחר (עבירה אחרת) או להגיש תצהיר מתוקן, חרף האפשרות שניתנה לו לצורך זה בהחלטה מיום 16.9.19 מכאן שלא מצאתי כי יש חשש לעיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

3

11.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תש"פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.