1

הנאשם מבקש לקבוע כי רישיון הנהיגה שלו הופקד ביום 10.10.21.

דין הבקשה להידחות גם לא תגובת המאשימה.

הלכה למעשה, מדובר בבקשה לחישוב פסילה. בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ור' אף ע"פ 7323/19 אבו שריפה [26.2.20]), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת המבקש מבית המשפט לחישוב הפסילה מהמועד שנקבע בגזר הדין להפקדת הרישיון דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. הנאשם נפסל עד לתום ההליכים, למשך חמישה חודשים, החל מאוגוסט 2020 כך שפסילה זו תמה זמן רב לפני מתן גזר הדין, ביום 6.7.21; ולכן רישיונו לא נחשב כמופקד, לא בעת מתן גזר הדין ובטח שלא ביום 10.10.21.

בנוסף, במעמד גזר הדין נקבע מועד נדחה להפקדת הרישיון וזאת לפי בקשתו המפורשת של הנאשם ומתוך הנחה ברורה שהנאשם בשלב זה נוהג עם רישיון תקף (בין אם קיבל את רישיונו פיזית בחזרה ובין אם לאו), ואף הובהר, ברחל בתך הקטנה כי עליו להפקיד הרישיון במועד האמור. בהינתן האמור, שגגתו של הנאשם, אינה מעלה ואינה מורידה והיה עליו להפקיד הרישיון.

2

מאחר והנאשם הצהיר בבקשה זו, כי אין בידיו רישיון נהיגה, המזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה מיום הגשת הבקשה - 22.7.22.

אשר על כן הבקשה נדחית, בכפוף לכך שהמזכירות נפיק למבקש אישור הפקדת רישיון מיום הגשת הבקשה. חישוב הפסילה ייעשה על ידי רשות הרישוי, לה הסמכות בעניין וזאת על פי הכללים הקבועים בחוק ובמצטבר לכל פסילה אחרת, אם קיימת.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.