1

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, זאת לאחר שביום 6..8.16 הוא נתפס נוהג במהירות של 131 קמ"ש.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון בו הסכימו הצדדים על הטלת עונשי פסילה על תנאי וקנס לצד תקופת הפסילה בפועל אותה הוא ריצה עד כה מאז נפסל רשיונו פסילה מינהלי ובעוד המאשימה עותרת להפעלת עונש הפסילה על תנאי בן 3 החודשים שהוטל עליו בהעדרו ביום 27.1.15 בתת"ע (נצרת) 1008-12-14, מבקש בא כוחו כי פסילה מותנית זו תוארך למשך שנתיים נוספות.

בעתירתו להפעלת הפסילה על תנאי כאמור, טען ב"כ המאשימה כי מדובר במי שצבר לחובתו 10 הרשעות קודמות, כמחציתן בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת (ר' הגליון ת/1) וכי במצב דברים זה ולנוכח נהיגתו במהירות מופרזת גם הפעם, בשעה שהיה תלוי ועומד נגדו עונש פסילה על תנאי בגין הרשעתו הקודמת האחרונה ולא הרתיעו, יש להחמיר ולמצות עמו את הדין.

2

מנגד, טען ב"כ הנאשם כי זה שהינו רופא וטרינר במקצועו, נוהג ברכב מזה כ- 33 שנים, טרוד במהלך התקופה האחרונה בבניית חייו מחדש בעקבות גירושיו וטיפולו באביו הקשיש והחולה וכי על אף ששילם את הקנס שהוטל עליו בעקבות הרשעתו הקודמת, לא היה מודע לעונש הפסילה על תנאי שהוטל עליו באותו תיק גם כן, בהעדרו.

הנאשם עצמו ציין כי אין לו מה להוסיף על דברי בא כוחו.

העיקרון המנחה בקביעת מתחם העונש ההולם את העבירה שבביצועה הורשע הנאשם הינו עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין העונש שיוטל עליו.

מדיניות הענישה אמורה להרתיע את הנאשם עצמו ואת הציבור כולו מפני בצוע עבירות דומות נוספות ולהעביר מסר ברור למי שפוגע בהנתנהגותו בערך החברתי של פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם הענישה ההולם שנקבע בבתי המשפט ביחס לעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בנסיבות בהן היא בוצעה על ידי הנאשם במקרה זה (דהיינו 41 קמ"ש מעל המותר) נע בין פסילה על תנאי וקנס ל- 8 חודשי פסילה בפועל.

על רקע מתחם זה ולאחר שהבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם שאינן קשורות בביצוע העבירה ובהן הודאתו המיידית, התקופה המורכבת בה הוא נתון עקב גירושיו לאחרונה ומצבו הבריאותי של אביו, השנים הרבות בהן הוא מחזיק ברשיון נהיגה, אופי הרשעותיו הקודמות (4 עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, 2 עקיפות אסורות, אי ציות לתמרורים ושימוש בטלפון במהלך נסיעה - ת/1) ועונש הפסילה על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו בעת ביצוע העבירה הנוכחית (ת/2) שאני מניחה כי הובא לידיעתו ביחד עם הקנס ששולם על ידו אלא שהוא ככל הנראה לא ייחס לו את החשיבות המתבקשת, אני מחליטה לכבד את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים ביחס לרכיבי הענישה העיקריים וליתן לנאשם את ההזדמנות לתקן את דרכיו בעתיד, בדרך של הארכת הפסילה עת תנאי התלויה ועומדת נגדו מחד והכבדה יחסית ברכיב הקנס מאידך.

הנני גוזרת אם כן על הנאשם את העונשים הבאים:

1. פסילה בפועל למשך 12 ימים החל מיום 6.8.16 בו נפסל רשיונו פסילה מינהלית.

2. הארכת הפסילה על תנאי בת 3 החודשים שהוטלה עליו בתת"ע (נצרת) 1008-12-14 למשך

שנתיים נוספות מהיום.

3. קנס כספי בסך 2,500 ₪ שישולם לא יאוחר מיום 20.11.16.

3

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את גזר הדין בדואר רשום (ובמידת הצורך תעדכן בתיק זה את פרטי בא כוחו של הנאשם, עוה"ד עמרי ארגמן הרשום כמייצגו בהליך הבפ"מ ואשר ייצג אותו בהליך העיקרי גם כן).

ניתן היום, י"ג אב תשע"ו, 17 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.