1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ב 2.12.15, כדין.

2.      התביעה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בנימוקי הבקשה, תגובה ובמסמכי התיק לא מצאתי צידוק לקבוע דיון בבקשה.

2

3.      למבקש נשלחה הזמנה בדואר רשום והוא לא טרח לדרוש אותה, משכך קמה חזקת מסירה והנטל על המבקש להוכיח כי דבר הדואר לא התקבל בנסיבות שאינן נעוצות בהימנעותו לקבלו [רע"פ 3698/17 יוסופוב נ' מדינת ישראל (7.5.17), רע"פ 3202/16 בן נחום נ' מדינת ישראל (18.5.16]).

4.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

5.      גם גזר הדין נשלח בואר רשום כדין ב 12/15 אך המבקש לא טרח לדרוש אותו.

6.      אין הגנה לגופו של עניין.

7.      אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13).

8.      סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.