1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 22.8.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב שלא נמצאה בו דיסקת טכוגרף כנדרש, ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש וחרף היעדר תגובת המשיבה החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי בן משפחתו המתגורר עימו אשר חתם על אישור המסירה ומכאן, שבוצעה מסירה כדין.

המבקש לא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק ולא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. יצוין כי המבקש אף לא צירף תצהיר ערוך כדין לתמיכה בקשתו.

בנוסף, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי פסק הדין נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, בתאריך 30.8.22, ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. אשר לטענה בסעיף 9 לבקשה כי המבקש לא התייצב לדיון מפאת מחלתו, טענה זו אינה מתיישבת עם טענתו כי לא קיבל זימון לדיון, והמבקש אף לא צירף אישור רפואי. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב גם לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.