1

בעניין: בקשה לחישוב תקופת הפסילה.

בתיק זה הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, הורשע וגזר הדין ניתן בנוכחותו ביום 18.2.18.

במסגרת גזר הדין נפסל המבקש, בין יתר העונשים שנגזרו עליו, מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית. בית המשפט הסביר לנאשם, אשר אף היה מיוצג בדיון, כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה תקף עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין, שכן הפסילה מתחילה ממועד מתן גזר הדין אולם היא תחושב רק עם הפקדה כאמור.

ביום 13.12.18 הגיש המבקש בקשה על פיה הוא מבקש כי בית המשפט יחשב את תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין ויקבע כי הפסילה הסתיימה מהטעם ש"תצהירו של המבקש שהיה צריך לשמש כהפקדת הרישיון לא נתקבל במזכירות בית המשפט עקב טעות אנוש של מזכירות משרדו" של ב"כ המבקש. ב"כ המבקש טען כי רישיון זמני שהונפק למבקש ביום 30.3.16 היה תקף לשישה חודשים בלבד, ומאז 30.9.16 לא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף וכי המבקש לא נהג במהלך כל התקופה.

יצויין כי חרף האמור בבקשה לא צורף אישור משרד הרישוי או כל אסמכתא אחרת.

2

בהחלטתי מיום 16.12.18, ובטרם מתן החלטה בבקשה לגופה, הוריתי למבקש לצרף תצהירו המקורי אשר לגביו נטען כי לא הוגש במועד אל מזכירות בית המשפט בשל טעות במשרדו של בא כוחו, וכן תצהיר מטעם מי ממשרדו של בא כוח המבקש בהתאם לנטען בבקשה.

המבקש לא קיים החלטתי, וביום 24.12.18 נתתי החלטה נוספת, לפיה המבקש יפעל בהתאם להחלטה האמורה לעיל בדבר צירוף התצהירים שאחרת תינתן החלטה בבקשה על סמך החומר המצוי בתיק. המבקש לא צירף כל תצהיר ואף לא הפנה כל בקשה אחרת אל בית המשפט.

לאחר ששקלתי טענות המבקש, בהיעדר תצהיר המבקש שנחתם בזמן הרלבנטי למועד לגביו מתבקש אישור הפקדת רישיון הנהיגה בבית המשפט, ובהיעדר כל ראיה אחרת התומכת באמור בבקשתו, לא מצאתי עילה אשר יש בה כדי להצדיק הנפקת אישור הפקדה רטרואקטיבי נכון ליום מתן גזר הדין, כפי עתירת המבקש ועל כן החלטתי לדחות את הבקשה.

בנסיבות אלה, המזכירות תנפיק אישור הפקדת רישיון נהיגה נכון למועד הגשת התצהיר, קרי, נכון ליום 13.12.18.

חישוב הפסילה יערך ע"י משרד הרישוי כמקובל.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.