1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אמל סעד

הנאשם - נוכח

הסניגור - עו"ד דאוד

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

ראשית דבר:

הריני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 9/5/14 בשעה 09:30, נהג ברכבו ברחוב הגעתון בנהריה מכיוון מזרח למערב ובהתקרבו למעבר חצייה, לא אפשר להולכי הרגל שחצו במעבר, להשלים את החצייה בבטחה תוך קרבה מסוכנת של הרכב להולכי הרגל בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות").

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.         התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטרת קרני שילר חג'ג', עורך הדו"ח לנאשם (להלן: "השוטרת") וכך נכתב בדו"ח (ת/1):

2

"...אכפתי אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה מכיוון דרום ממול זר פור יו מספר 32. הרכב הנ"ל הגיע מכיוון מזרח למעבר החצייה הנ"ל כאשר היה לבדו ברכב ופנה ימינה לתוך סמטה ש לחנויות...אבא שלו עמד מחוץ לרכב ולא היה בתוך המשאית כלל. הנהג הנ"ל כאשר הוא פונה הוא היה על מעבר החצייה הנ"ל. באותו זמן אדם מבוגר חצה את הכביש כבר היה כמעט אחרי אמצע של מעבר החצייה והנהג הנ"ל חזר ברוורס וכמעט עלה עליו אנשים אמרו לו תיזהר והאזרח ברח אחורה. אני הייתי במדרכה לידו ישבתי על בטונדה והבחנתי בעבירה לאחר שנכנס לסמטה. ביקשתי מהנהג רישיונות, תחילה אמר שאין לו רישיון נהיגה ולא תעודה מזהה ולאחר מכן נתן את הנ"ל. קשר עין רציף...".

            תגובת הנאשם כפי שנרשמה בדו"ח הייתה:

"הוא היה על המדרכה והוא אפילו עוד לא בא לחצות, על איזה בן אדם את מדברת, לא ראיתי דבר כזה, אני לא מבין מאיפה הרוע"

4.         בחקירתה הנגדית, העידה השוטרת כי:

·        לא ראתה כמה הולכי רגל היו במקום האירוע, התמקדה רק בנאשם ובאותו אדם עצמו שהיה מעורב. היו אנשים שאמרו לו תיזהר. ראתה את אותו אדם חוצה את הכביש וכבר חצה את הפסים, ואת המשאית של הנאשם חוזרת ברוורס.

·        ישבה על הבטונדה בזמן האירוע וכשאנשים חצו את הכביש, ונעמדה כאשר ראתה סכנה ופנתה לאדם עצמו.

·        אותו הולך רגל ברח אחורה כשמשאית הנאשם נסעה ברוורס והנאשם בלם ואנשים צעקו לו.

5.         מנגד, העיד הנאשם בעצמו כי:

·        עצר לפני מעבר החצייה, אביו עצר את כלי הרכב, ולאחר שנכנס הגיעה אליו השוטרת ואמרה לו שכמעט דרס מישהו. השיב לה כי אם דרס מישהו, היכן אותו אדם. אביו עמד על המדרכה מול המראה כדי לכוון אותו.

3

·        השוטרת לא יכלה לראות ממקום עמידתה את המתרחש בצד שמאל של המשאית. כאשר הוא נמצא על מעבר החצייה עם הרכב, אדם לא יכול לעבור שם כי הוא חוסם אותו. מסתכל בשתי המראות כשהוא נוסע ברוורס. לא שמע צעקות של אנשים.

6.         כמו כן, אביו של הנאשם העיד כי:

·        עמד כל שעת האירוע מאחורי המשאית של בנו ודאג שהכביש יהיה פנוי. עמד מאחור על המדרכה באמצע וכיוון.

·        יכל לראות את המתרחש על מעבר החצייה. הנאשם ראה אותו משתי המראות. אף אדם לא הגיע באותו זמן אל מעבר החצייה מאחר והוא ראה את שני הצדדים.

·        מכיר את השוטרת מלידה. עבר ביחד עם אביה.

7.         הכרעה:

לאחר שבחנתי את גרסת המאשימה מזה ואת גרסת הנאשם מזה, הגעתי למסקנה לפיה לא עמדה התביעה בנטל השכנוע כנדרש במשפט פלילי ביחס לעבירת אי מתן אפשרות חציית המדרכה בבטחה ע"י הנאשם, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

·        במקרה דנן, לא טרחה המאשימה להביא לעדות או לכל הפחות את גרסתו של אותו הולך רגל אשר לכאורה חצה את הכביש בשעת האירוע והיווה דמות דומיננטית, ואף לא אחד מהאנשים אשר היו עדים להתרחשות האירוע לכאורה וצעקו לנאשם לעצור את נסיעתו לאחור אשר יכלו לשפוך אור על האירוע, זאת אף לאור העובדה כי התוודתה השוטרת בעצמה בדיון כי היה אדם אחר שראה את המתרחש ולו חנות נעליים בצמוד למקום ההתרחשות.

מחדל זה של המאשימה מכרסם בנטל השכנוע מצידה ביחס לעבירה המיוחסת לנאשם ופוגם ביכולת המאשימה לעמוד אל מול גרסת הנאשם אשר הייתה עקבית ותואמת לגרסת אביו, לפיהן לא ראה הנאשם אדם החוצה את מעבר החצייה כאשר אביו אשר עמד מאחוריו כיוון אותו תוך שהוא מוודא שהדבר נעשה בבטחה וכי אין אדם חוצה את מעבר החצייה באותו זמן.

וככלל לעניין זה, יאמר כי גרסתו של שוטר באשר היא, אינה חקוקה בסלע וכי ניתן לסטות ממנה במקומות המתאימים לכך, כפי שכבר קבעה כב' השופטת סירוטה בע"פ 70104/01 ברגמן אורי נ' מדינת ישראל:

4

"בוודאי שלא ניתן לומר שלעולם יש לראות עדות השוטר כעדיפה"

8.         לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי הנאשם לא ביצע את עבירת אי מתן אפשרות חציית המדרכה בבטחה המיוחסת לו וכי יש לזכותו מביצוע עבירה זו מחמת הספק.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר א' תשע"ו, 28/02/2016 במעמד הנוכחים.