1

גזר דין

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בגדרו של כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לאחר שתוקף רישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים טרם ביצוע העבירה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; וכן בעבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב, לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי.

2

2.      על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 27.7.18 בשעה 03:10, נהג הנאשם ברכב מסוג "מזדה" שמספרו 8763059 ברח' דאלית אל-כרמל בדאלית אל-כרמל, כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע, ועברו למעלה משנתיים מיום פקיעתו, כשרישיון הנהיגה פקע בחודש 1/05; וכן מבלי שהייתה לו או לאדם אחר פוליסת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.

3.      בדיון ביום 10.12.19 הודה ב"כ הנאשם בשם מרשו בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

4.      ביום 9.3.20 נשמעו הטיעונים לעונש בתיק. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם יליד שנת 1980 ורישיונו פקע בשנת 2005. לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי, לרבות הרשעה משנת 2017 בתחום התעבורתי שעניינה נהיגה תחת השפעת סמים, וכן לחובתו הרשעה מחודש יוני 2017 בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית (הרישום הפלילי והתעבורתי הוגשו וסומנו ת/1). כמו כן, הוא ציין כי לנאשם הרשעה נוספת מיום 19.2.19 בתיק 13466-03-16 בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. עוד ציין ב"כ המאשימה כי הפסיקה התייחסה לעניין של פקיעת רישיון נהיגה לשנים רבות, שכמוה כי הנאשם אינו מורשה כלל לנהיגה, וכן ציין כי יש החמרה במעשיו של הנאשם נוכח הרשעותיו הקודמות, ועל כן יש להחמיר בענישת הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר וכן פסילה ארוכה וממושכת, פסילה ומאסר מותנים וקנס כספי. הוא הפנה בעניין זה לתת"ע (ב"ש) 10896-07-10 מדינת ישראל נ' אבו ענזה (18.2.2013), שם הורשע הנאשם כשרישיונו פקע משנת 2003 והושתו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות וכן פסילה בת 24 חודשים.

5.      בהחלטתי בסוף הדיון ציינתי כי נוכח מכלול הנתונים בעניינו של הנאשם ושתי הרשעותיו החמורות הקודמות, אני סבורה כי יש להפנותו לחוות דעת ממונה לעניין כשירותו לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

6.      ביום 3.6.20 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם הביע את הסכמתו לריצוי מאסר בעבודות שירות והוסברו לו תנאי הריצוי. נקבע כי הנאשם מתאים לעבודות שירות והומלץ להציבו במיון דואר שקמונה ברח' נתנזון 34 בחיפה.

3

7.      בדיון ביום 23.6.20 נשמעו המשך הטיעונים לעונש בתיק. ב"כ המאשימה חזר על טיעוני המאשימה מהדיון הקודם והדגיש כי עמדת המאשימה למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

8.      ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, למד לקח ממעשיו בעבר ומאז הרשעתו האחרונה הוא לא עלה על ההגה. הוא ציין כי הנאשם שומר חוק, עובד בלילות ומשתכר קרוב לשכר מינימום, התחתן בשנה שעברה ולפני חודש וחצי נולדה לו בת ראשונה, וכי פרנסתן של אשתו וילדתו רובצת על כתפו. עוד הוא ציין כי מדובר בעבירה חמורה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אך לא בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. כמו כן, הפנה לפסיקה של בית משפט במקרה חמור יותר של נהיגה בזמן פסילה, וציין כי בית המשפט הסתפק ב-3 חודשי פסילה בפועל עם רכיב של מאסר מותנה. עוד ציין ב"כ הנאשם כי אין לחובתו של הנאשם מאסר מותנה וכי עבירתו נשוא תיק זה בוצעה בסמוך לעבירות אשר נשפט עליהן בעבר, ולאור המכלול, הוא ביקש מבית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, כדי לא להעניש את המשפחה הקולקטיבית, ובמידה ובית המשפט יראה לנכון לגזור על הנאשם עבודות שירות, הוא ביקש שיהיו ברף המינימלי, לצד ענישה צופה פני עתיד. הוא ציין כי הנאשם עלה על דרך המלך והשתקם. כמו כן, ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם פסול עד תום ההליכים מיום 9.3.20.

9.      הנאשם (בעצמו) ציין כי ביצע עבירות רבות בעבר ושילם את המחיר והוא ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו. הוא ציין כי הוא נשוי וגר בשכירות, נולדה לו תינוקת לפני חודש והוא מפרנס את משפחתו ורוצה להמשיך ולפרנס אותה בכבוד ולא לאבד את מקום עבודתו. עוד הוא ציין כי עד היום אין לו רישיון נהיגה והוא מסתייע בתחבורה ציבורית.

10.  העבירות שאותן ביצע הנאשם הן חמורות. נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה המבטאות בחובה סיכון הן לנאשם עצמו והן לנוהגים האחרים ולעוברים בדרך. כאשר מי שנוהג אינו מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף, גלומה בכך ההנחה כי הוא אינו בעל הכישורים הראויים לשם נהיגה, ולא עמד בבדיקות התקופתיות הנדרשות לשם חידוש הרישיון, והסיכון שהוא יוצר לעצמו ולאחרים גדול יותר מהסיכון שיוצר מי שמחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף.

11.  יתרה מכך, מכך, מכך, נהיגה ברכב ללא ביטוח עלולה להערים קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים, אם אלה יקרו בעת נהיגה כזאת, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור [ראו בעניין זה רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.2011)].

4

12.  יש לציין לחומרה בעניין זה כי המדובר ברישיון נהיגה שפקע בשנת 2005, כך שבמועד ביצוע העבירה בתיק הנדון פג תוקפו של רישיון הנהיגה של הנאשם למעלה מ-13 שנים.

13.  מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם כולל רכיב מאסר, הנע בין מאסר מותנה ועד ל-12 חודשי מאסר; וכן רכיב של פסילה בפועל, הנע בין 3 חודשים ועד ל-24 חודשי פסילה בפועל.

14.  ראו בעניין זה, למשל, תת"ע (י-ם) 9198-10-15 מדינת ישראל נ' נור (25.10.2016), שם דובר על נאשם שעבר עבירות דומות ונוספות, ובניגוד לנאשם בתיק שבפניי תיקן את הפגם ואוחז ברישיון נהיגה, ובית המשפט האריך את המאסר המותנה, שהיה תלוי ועומד כנגדו, בשנתיים נוספות וגזר עליו 11 חודשי פסילה, וזאת לצד צו של"צ, הטלת התחייבות כספית ועונשים נלווים נוספים; ראו גם תת"ע (חי') 627-11-18 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (28.1.2020), שם הורשע הנאשם בעבירה דומה, עם ריבוי עבירות דומות בעברו של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, אולם צוין בגזר הדין כי הרשעותיו של הנאשם בעבר לא כללו עונש של מאסר בפועל או מאסר מותנה, וזאת בניגוד למקרה שבפנינו, ועל כן בית המשפט הסתפק וגזר על הנאשם 10 חודשי פסילה בפועל, לצד פסילה ומאסר מותנים וקנס כספי.

15.  עיון בגיליון ההרשעות התעבורתי של הנאשם מלמד כי הוא נוהג משנת 1998 ולחובתו הרשעה קודמת אחת מיום 26.6.17 בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים וכן הרשעה מיום 19.2.19 (לאחר ביצוע העבירות בתיק הנדון) בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (עבירות מיום 7.9.15). כמו כן, לחובתו של הנאשם שתי הרשעות פליליות בעבירות סמים.

16.  יש לציין לחומרה בעניין זה כי המדובר בשתי הרשעות קודמות בגין עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, והאחרת בגין נהיגה תחת השפעת סמים, שבוצעו כולן טרם מועד ביצוע העבירות בתיק הנדון. כמו כן, לנאשם אף עבר פלילי.

17.  במסגרת השיקולים לקולא, שקלתי את העובדה לפיה הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו בהזדמנות הראשונה. בהודאתו יש כדי ללמד על כך שהנאשם קיבל אחריות למעשיו.

5

18.  נתתי דעתי גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שתוארו על-ידו ועל-ידי בא-כוחו במסגרת הטיעונים לעונש, וביניהן מצבו המשפחתי והעובדה כי הוא מפרנס את אשתו ובתו התינוקת וחושש לאבד את מקום עבודתו.

19.  בסיכומו של דבר, נוכח מכלול הנתונים בעניינו של הנאשם ובעיקר לאור הרשעותיו בעבר בעבירות תעבורה חמורות, אני סבורה כי אין מנוס מלגזור על הנאשם מאסר בפועל. אולם, נוכח השיקולים לקולא שצוינו לעיל, אני סבורה כי ניתן להסתפק בעונש מידתי של מאסר בעבודות שירות לתקופה קצובה ולא לגזור עליו עונש מאסר תחת סורג ובריח, וזאת לצד פסילה בפועל, עונשי מאסר ופסילה מותנים וקנס כספי. באשר לרכיב הפסילה בפועל, לאור האיזון בין השיקולים השונים, אני קובעת כי יש לגזור על הנאשם פסילה בפועל באמצעו של מתחם העונש ההולם.

20.  על יסוד כל האמור, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    אני גוזרת על הנאשם מאסר בפועל בן 3 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות. בהתאם לחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות ,יחל הנאשם לרצות את המאסר ביום 14.9.20.

ב.     אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 14 חודשים בפועל, בניכוי פסילה עד תום ההליכים בת 4 חודשים ו-20 ימים.

מכיוון שהנאשם אינו אוחז ברישיון נהיגה, אני קובעת כי יתרת פסילתו תחל היום.

ג.       אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

ד.     אני גוזרת על הנאשם מאסר מותנה בן 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, ולפיו לא יעבור הנאשם עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה שתוקפו פקע מעל שנתיים ו/או נהיגה בזמן פסילה.

ה.    אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח.

6

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 10.9.20 ובכל 10 לחודש שלאחריו.

העתק מגזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' אב תש"פ, 29 יולי 2020, בנוכחות הצדדים.