1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 4.6.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,300 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי חזקה שלא התכוון להיעדר מהדיון, שכן הגיש בקשת דחיה במועד קודם לדיון. טען כי משרדו הופיע ביום זה במספר תיקים, ועקב טעות החמיץ תיק זה ברשימת התיקים. טען כי המבקש כופר בעבירה המיוחסת לו וכי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. טען כי השוטר רושם הדו"ח כלל לא התייחס למצב התנועה בכביש על אף שעברו 1.7 קילומטר מזיהוי העבירה ועד העצירה, לא התייחס להיות הרכב בתנועה ולא תיאר את הטלפון הנייד בניגוד לנהלים.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי ב"כ המבקש היה מודע לקיומו של הדיון כעולה מבקשתו וכי המסירה בוצעה כדין, ומשלא נכח בדיון אין לו אלא להלין על עצמו.

2

5.         ב"כ המבקש בהתייחסותו לתגובת המשיבה, טען כי ההגנה אכן התייצבה בבית המשפט והייתה ערוכה להופיע בתיק זה, אלא שבשל שגגה הוחמץ התיק מרשימת התיקים. טען כי המשיבה לא חלקה על קיומו של עיוות דין אם ההרשעה תיוותר על כנה, ודי בכך כדי להוות עילה לביטול פסק הדין.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה, לפנים משורת הדן, ובכפוף לתשלום הוצאות.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

8.         המבקש זומן כדין לאחר שהדיון נדחה לבקשת ב"כ בהתאם למועדים החלופיים שהוצעו בבקשה, והמבקש אף הוזהר בדבר חובת התייצבותו, וחרף זאת לדיון בתיק זה לא התייצבו המבקש או מי מטעמו כנדרש.

            לעניין טענת ב"כ המבקש, כי עקב טעות החמיץ תיק זה ברשימת התיקים ביום הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            מעבר לכך, אף אם ב"כ המבקש לא התייצב לדיון, הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו, והמבקש לא הסביר מדוע לא התייצב לדיון ואף לא הוגש תצהיר מטעמו.

9.         עם זאת, המבקש העלה טענות בדבר כשלים ראייתיים בדו"ח. בנסיבות אלה ולפנים משורת הדין, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

10.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 1000 ₪, אשר ישולם עד ליום 15.9.19 שאחרת יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד נוסף להקראה.

3

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.