1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם, ביקש להישפט בגין דו"ח ברירת קנס שעניינו עבירת שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, התייצב בעצמו למועד ההקראה והתיק נקבע להוכחות ליום 30.4.19. בתאריך זה, לאחר שהנאשם, או מי מטעמו לא התייצב לדיון, הוא נשפט בהיעדרו ונדון לקנס בסך 1,000 ₪.

כיום עותר הנאשם לבטל את גזר הדין שניתן בהיעדרו וטוען כי בתאריך 28.2.19 שכר את שירותיו של עו"ד מטעמו וזה לא התיצב בשל טעות משרדית. כן טוען הנאשם כי יש לו הגנה לכאורה כנגד המיוחס לו, הגנה שיש בה כדי להביא לזיכויו.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446-14 ריאד אסדי (פורסם בנבו) ור' לאחרונה רע"פ 9109/17 מקסים סדובוי (פורסם בנבו), ועוד].

2

הדבר נכון גם לגבי שגגה של עורך דין שהרי כבר נפסק כי "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 איטליא (פורסם בנבו)).

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון.

באשר לטענה השניה בדבר חשש לעיוות דין, המבקש לא פירט בבקשתו את נימוקי הגנתו הנטענת וכידוע "משנמנע המבקש מלפרט בפני בית המשפט לתעבורה את הנימוקים התומכים בטענתו כי הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אין לקבל את טענתו הכללית כי הוא לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט" (רע"פ 9019/17 מקסים סדובוי הנ"ל).

לאור כל האמור לעיל, היות שמצאתי שלא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו, ובהיעדר חשש לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ט, 28 יוני 2019, בהעדר הצדדים.