1

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבבדיקת נשיפה התגלה בגופו אלכוהול בריכוז של 345 מ"ג לליטר אוויר נשוף. הנאשם כפר במיוחס לו לרבות בכיול מכשיר הינשוף.

2

2.         במסגרת פרשת התביעה העידו מר הרצל כהן, טכנאי המעבדה שערך ביקורת תקופתית למכשיר הינשוף; מפעיל הינשוף, מר תומר פוטרמן וגב' סימה כהן אשר בין היתר עצרה את רכב הנאשם, ביצעה לו בדיקת מאפיינים והעבירה אותו לבדיקת הינשוף. הנאשם נמנע מלהעיד לעצמו או להביא עדות אחרת להגנתו.

3.         מעיון בסיכומי הצדדים עולה כי השאלה המרכזית הטעונה הכרעה במקרה זה היא האם הוכיחה התביעה כי מכשיר הינשוף היה תקין ומכויל כהלכה באופן שניתן לבסס הרשעה בפלילים על תוצאות הבדיקה. לטעמי, לאחר שמיעת הראיות נותר ספק סביר בעניין זה ממנו רשאי הנאשם ליהנות ולהלן אפרט מדוע.

4.         אין חולק כי במועד המענה לכתב האישום כפר הנאשם, בין היתר, בכיולו של מכשיר הינשוף. מושכלות ראשונים הן כי במצב דברים כזה נושאת התביעה בנטל להוכיח כי במועד האירוע הרלוונטי היה מכשיר הינשוף תקין ומכויל כהלכה באופן שניתן לסמוך על תוצאות הבדיקה שנערכה באמצעותו לצורך הרשעה בפלילים. מן התשתית העובדתית שהונחה לפני עולה כי האירוע נשוא כתב האישום היה ביום 31.7.15. טכנאי המעבדה הרצל כהן ערך תע"צ ביקורת תקופתית לינשוף הרלוונטי ובמסגרת עדותו הוגש בין היתר כרטיס המכשיר. מכרטיס המכשיר עולה כי ביום 17.5.15 - כחודשיים וחצי לפני מועד האירוע דנא - "דווח על בדיקת כיול יומית פסולה " ובעקבותיה בוצע כיוון לחיישני מכשיר הנשיפה ובדיקת שגרה שנמצאה תקינה וכן הועבר המכשיר לגב' בשם יוליה שערכה, על פי הרישום, כיול למכשיר הינשוף. מר כהן העיד כי הפעולה האחרונה הרלוונטית שביצע במכשיר הינשוף הייתה ביום 17.5.15. הוא אישר כי למכשיר בוצע "כיול בתאריך זה (17.5.15-ד.ס.) על ידי יוליה" (ע' 5 ש' 26-27). כיוון שמר כהן לא ערך כיול למכשיר ולא טען כי היה עד לתהליך הכיול שעבר על פי הטענה מכשיר הינשוף ולתוצאות התהליך, הוא אינו יכול להעיד בעניין זה בהיות עדות כזו עדות מפי השמועה. הגב' יוליה שעל פי הרישום ערכה את הכיול למכשיר לא העידה במשפט. לטעמי, התוצאה היא כי לא ניתן לקבל כראיה קבילה בהליך זה את הרישום בכרטיס המכשיר בעניין עריכת הכיול ותוצאותיו.

3

מהשתלשלות הדברים עולה כי לא הוכח שלאחר ביצוע בדיקת הכיול היומית הפסולה במכשיר נערך לו כיול במעבדת המשטרה באופן המאפשר לסמוך במידת הוודאות הנדרשת בפלילים על תוצאות בדיקת הנשיפה כבסיס להרשעת הנאשם בדין. קיומה של בדיקת כיול פסולה ללא ראיה כי הפגם בעטיו נפסלה הבדיקה רופא יוצרת לעניות דעתי ספק במידת הדיוק של בדיקת הנשיפה; ספק שממנו זכאי הנאשם ליהנות במקרה זה.

4.         התביעה טענה בסיכומיה כי לאחר שהוכח כי מכשיר הינשוף היה תקין עובר הנטל להטיל ספק בתקינות המכשיר להגנה ומשזו לא הרימה את הנטל הטקטי הרובץ לפתחה יש לקבוע כי ניתן לסמוך על תוצאות בדיקת הנשיפה. אין בידי לקבל טענה זו. הנאשם כפר במפורש ובאופן ספציפי בכיולו של מכשיר הינשוף ועל כן נושאת התביעה בנטל להוכיח כי המכשיר היה תקין ומכויל כהלכה בעת בדיקת הנאשם. מר כהן העיד אמנם כי בבדיקת שגרה מכשיר הנשיפה נמצא תקין אולם עד זה לא טען ולא ראה עצמו בן חורין ( במובן הראייתי) לטעון כי המכשיר כויל כנדרש בעקבות העברתו למעבדה. הווה אומר, בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, לכל הפחות, היה על התביעה להוכיח כי בעקבות בדיקת הכיול הפסולה שבעקבותיה הועבר מכשיר הינשוף למעבדה, נערך למכשיר האמור כיול כהלכה לפני שנשלח בחזרה ליחידת המשטרה הרלוונטית.

5.         אינני סבור כי יש בהימנעות הנאשם ממסירת עדות בפרשת ההגנה כדי לשנות מן התוצאה לפיה יש לזכותו מחמת הספק. הימנעות הנאשם ממסירת עדות בפרשת ההגנה עשויה לחזק את ראיות התביעה, היינו את ה"יש" המונח לפני בית המשפט אולם ספק אם הימנעות הנאשם מלהעיד יש בה להשלים חוסר ראייתי של התביעה בעניין קריטי כמו כיול מכשיר הינשוף.

7.         מבחני המאפיינים שנערכו לנאשם אינם יכולים לספק בנסיבות המקרה בסיס חלופי להרשעת הנאשם ולו גם בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים. מבחני המאפיינים שנערכו לנאשם היו ללא דופי. הנאשם הגיב לעניין והופעתו הייתה מסודרת. העובדה שצוין כי מפי הנאשם נדף ריח אלכוהול אינה רלוונטית שכן יש בה כדי להוות אינדיקציה לצריכת אלכוהול אך לא להשפעת האלכוהול שנצרך על הנאשם.

8.         נוכח כל האמור מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מן המיוחס לו בכתב האישום, ללא צורך להידרש ליתר הסוגיות שהועלו בסיכומי הצדדים.

ניתנה היום, 16 מאי 2016, במעמד הצדדים

4