1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר. ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו בראשון לציון וחזרה בציון "לא נדרש" ועל פי אישור זה הוא נשפט בהיעדרו. כעת הוא טוען כי הוא לא נהג ברכב, אם כי הוא אינו יודע לציין מי נהג בו. הוא טוען כי ההזמנה נשלחה לכתובת שגויה (אברבנאל 38/7 ולא 39/7) ולכן לא התייצב למשפט.

התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון

2

לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי במסמכים הגעתי למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין אם כי לא מנימוקי הבקשה. הנאשם טוען אמנם כי אדם אחר נהג ברכב אך הוא אינו מציין מי הוא היה ואינו מצרף תצהיר של אותו נהג לאימות הטענה. במצב דברים זה עומדת לחובת הנאשם החזקה הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה לפיה הנאשם - כבעלי הרכב - הוא אשר ביצע את העבירה שנעברה באמצעות הרכב. עיון מדוקדק בהזמנה מלמד כי זו נשלחה לכתובת המדויקת ולא לכתובת שגויה כפי שציין הנאשם בבקשה. עם זאת, לא ברור מאישור המסירה מדוע חזרה ההזמנה בציון "לא נדרש" ואיזה ניסיון נעשה, אם בכלל, על ידי פקיד הדואר למסור את ההזמנה לנאשם. נוכח אי בהירות זו ולא מכל טעם אחר אני סבור שראוי שלנאשם יהיה יומו בבית המשפט ואני מבטל את פסק הדין וקובע את התיק להקראה ליום 10.1.17 שעה 08.30. המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ז, 14 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.