1

1.         למבקש נרשמה ביום 20.6.10 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של נהיגה בכביש חד סטרי בכיוון ההפוך לכיוון המותר, בניגוד לתקנה 37 לתקנות התעבורה. ביום 2.12.10 נשפט המבקש בהיעדרו והוטלו עליו עונשים של 7500 ₪, 35 חודשי פסילה ופסילה מותנית בת 6 חודשים ל- 3 שנים. המבקש עותר לביטול גזר דין זה.

2.         המבקש טוען כי לא ידע על מועד הדיון וכי נראה כי בית המשפט הטיל עליו עונש קיצוני ביותר כאמור לתחליף לצו הבאה. המבקש אינו נוהג זה מספר שנים וכאשר ביקש לחדש רישיונו התברר לו אודות גזר הדין. היה והעונש שהוטל על המבקש יוותר על כנו כי אז, טוען המבקש, יגרם לו עיוות דין חמור. המבקש טוען אמנם כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו ברם הוא בוחר בהליך זה לצמצם טענותיו לעניין גזר הדין בלבד.

3.         ב"כ המשיבה טוען כי אין מקום לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש לפני 5 שנים. עוד נאמר כי המבקש הוא שביקש להישפט בגין הודעת תשלום הקנס ולכן היה עליו לברר מה אירע בגורל בקשתו להישפט ולא לקפוא על שמריו.

דיון והכרעה

2

4.         אפתח ואומר כי טענות המבקש בנוגע לסיבות בעטיין לא ידע על פסק הדין שניתן כאמור לפני כחמש שנים אינן משכנעות. אכן, המבקש הוא שיזם את ההליך בבית המשפט לצורך בחינת טענותיו והמעט שניתן לומר הוא כי היה עליו לעקוב אחר המתרחש בעניינו בבית המשפט ולא לטמון ראשו בחול ולטעון לחוסר ידיעה, בפרט לאחר חלוף שנים לא מעטות. יחד עם זאת, אין לכחד כי בגין דוח ברירת המשפט שקיבל המבקש הוא נענש עונש חמור ביותר; עונש המוטל ברגיל בעבירות חמורות פי כמה וכמה מן העבירה שאותה עבר המבקש. בנסיבות אלה, הותרת גזר הדין על כנו גורמת לעיוות דין חמור למבקש.

אשר על כן, אני סבור כי היה והמבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 1500 ₪ עד 5.9.15 יבוטל גזר הדין - אך לא הכרעת הדין - והתיק יקבע לטיעונים לעונש ומתן גזר דין חדש.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.