תת"ע 6661/10/19 – בן מנחם לינור עליזה נגד מדינת ישראל
|
|
תת"ע 6661-10-19 מדינת ישראל נ' בן מנחם לינור עליזה
תיק חיצוני: 11250450068 |
1
בפני |
כבוד השופטת רונה פרסון
|
|
המבקשת: |
בן מנחם לינור עליזה
|
|
נגד
|
||
המשיבה: |
מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה
|
1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 27.11.19 (להלן: "פסק הדין").
2. במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגת רכב בהיותה נהגת חדשה כאשר ברכב 5 אנשים ללא שנמצא לצידה מלווה כנדרש בחוק ונגזרו עליה העונשים הבאים: פסילה בפועל למשך שלושה חודשים, פסילה על תנאי של שני חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 1,000 ₪.
3. המבקשת טענה כי לא קיבלה את הזימון לדיון וכי מאישור המסירה המצוי בתיק לא ברור לאיזו כתובת נשלח הזימון ובאילו מועדים נערכו ביקורי הדוור בכתובת המגורים. עוד טענה המבקשת כי כאשר נהגה ברכב היתה עימה ברכב ידידה של אביה אשר שימשה לה כמלווה. ציינה כי אימה חולה במחלה קשה ובנסיבות אלה היא זקוקה לרישיון הנהיגה שלה.
4. המשיבה התנגדה לבקשה תוך שהדגישה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקשת במועד רישום הדו"ח והיא אף חתומה על אישור המסירה.
2
5. לאחר שעיינתי בבקשה, באישור המסירה ושקלתי טענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.
6. מאישור המסירה אשר צורף לדו"ח במועד הגשתו אל בית המשפט עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקשת במועד רישום הדו"ח, 5.10.19, ע"י השוטר עורך הדו"ח והמבקשת אישרה קבלת הזימון בחתימתה. מכאן, שהזימון לדיון הומצא למבקשת כדין. אישור המסירה אליו התייחסה המבקשת בבקשתה הוא אישור מסירה של משלוח פסק הדין למבקשת ומכאן שטענותיה של המבקשת ביחס לאישור זה אין בהן כדי להועיל לה בנסיבות ואין בהן להוות טעם מוצדק לאי התייצבותה לדיון כנדרש. הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).
7. עוד יצויין כי טענות ההגנה אותן העלתה המבקשת לא גובו בתצהיר של מי ששימשה, על פי הטענה, כמלווה למבקשת במועד ביצוע העבירה, לא צורף רישיון הנהיגה של אותה "מלווה" ואף לא הובא כל פרט או מידע אחר לגביה ומכאן שמדובר בטענות בעלמא.
8. עוד יצויין כי העונשים שנגזרו על המבקשת מצויים במתחם העונש הראוי לעבירה בה הורשעה וכי הפסילה שהושתה עליה היא פסילת החובה הקבועה בחוק לצד העבירה. בנוסף, לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.
9. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
10. בנסיבות אלה ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין מיום 5.3.20 מבוטלת והמבקשת תפקיד את רישיון הנהיגה שלה, כמוסבר בגזר הדין מיום 27.11.19, עד ליום 1.5.20 בשעה 09:00 ותשלם את הקנס האמור בגזר הדין עד לאותו מועד.
המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תש"פ, 27 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
