1

1. בפני בקשת הנאשם למחוק את כתב האישום מחמת התיישנות.

רקע

2. ביום 16.5.17 נרשם לנאשם דו"ח בגין עבירה של אי ציות לתמרור 206.

הנאשם הגיש ביום 5.7.17 בקשה להישפט בגין הדו"ח הנ"ל.

כתב האישום הוגש לבי"המש ביום 18.12.18.

טענות הצדדים

3. לטענת הנאשם, כתב האישום הוגש בחלוף למעלה משנה מיום הגשת הבקשה להישפט וע"כ לפי סעיף 225א (א) לחוק סדר הדין הפלילי לא ניתן להגיש כתב אישום בגין העבירה נשוא הדו"ח.

2

4. המאשימה בתגובתה הפנתה לסעיף 225א (ב) הקובע, כי מי שבקש להישפט, לא תחול לגביו מגבלת הזמנים שנקבעה בס"ק (א).

הדיון

5. סעיף 225א (א) קובע כי: "עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); .."

בהמשך הסעיף נקבע כי: "(ב)           אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)."

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 2487/15 אייל אבולפיה נ עיריית רמת גן:

".. ככלל, בעבירות ברירת משפט קלות יחסית, כדוגמת עבירות קנס, קבע המחוקק כי לא יוגש כתב אישום או הודעה על תשלום קנס בחלוף שנה ממועד ביצוען. זאת, בין היתר, כדי לאפשר לאזרח להציג את הגנתו סמוך ככל הניתן לאירוע המיוחס לו (בג"ץ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נב(2) 542 (1989)). ואולם, סעיף 225א(ב) מוסיף וקובע, כי "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)". כלומר, מקום בו ביקש המבקש להישפט, מגבלת הזמנים אינה חלה בעניינו.."

6. משכך אין מניעה להגשת כתב האישום במקרה דנן והבקשה נדחית.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.