1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 30.08.16. לטענת המבקש לא קיבל הזמנה לדיון, ויש בפסק הדין כדי לגרום לו לעיוות דין מהטעם שהרכב לא היה בחזקתו במועד ביצוע העבירה. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

מעיון באישור המסירה עולה כי ההזמנה לדין נמסרה בכתובת מגוריו של המבקש לידי אדם מטעמו. המבקש לא טען כי לא מדובר בכתובתו המעודכנת, ולא טען שהאדם שקיבל לידיו את ההזמנה לדין לא היה רשאי או מוסמך לקבלה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח שהוא לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו. מעבר לנדרש, בתיק אף קיים אישור על משלוח הזימון בדואר רשום ודי בכך כדי להוות זימון כדין.

2

גם לגופושלעניין לא עומדת למבקש כל טענת הגנה. אמנם,המבקש טען שהעבירה לא בוצעה על ידו וכי הוא רשום כבעליו של הרכב מכוח היותו בעל מגרש רכבים, אך המבקש לא פירט בבקשתו את זהותו של מי שהחזיק ברכב במועד ביצוע העבירה. בהקשר זה יצוין, שהמבקש לא צירף זיכרון דברים או כל מסמך אחר לתמוך בטענתו לפיה מכר את הרכב לאדם אחר עובר למועד ביצוע העבירה.

לאורכלהאמורלעיל, לאשוכנעתיכיייגרםלמבקשעיוותדיןאםבקשתותדחה.

הבקשהנדחית. להודיעלצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.