1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בתאריך 07.12.20. לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת העובדה שההזמנה לדין אין ברורה, והוא סבר שהדיון קבוע לשנת 2021. בנסיבות אלו טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה, כי במועד ביצוע העבירה המבקש קיבל כתב אישום והזמנה לדיון עליה נרשם תאריך הדיון (7.12.20 ) באופן קריא וברור. המבקש אף חתם על ההזמנה לדיון. גם אם המבקש התבלבל או טעה, כבר נפסק לא פעם כי טעות ולו בתום לב אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל ). מעבר לנדרש, המבקש לא היה רשאי להניח שמועד הדיון חלף והשוטר התכוון לשנת 2021. ככל שהתעוררה אצל המבקש תהייה בכל הנוגע למועד הדיון, היה עליו לברר זאת. בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, ובכלל. יודגש, כי גם אם המבקש היה מעלה כפירה כללית, בכך לא די כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

בנוסף, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אם תרשום דו"ח יהיה לך בעיות".

5.      אשר לעונש, אמנם על המבקש הוטלו קנס, פסילה בפועל לתקופה של 30 ימים ופסילה על תנאי, אך נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה, לא מדובר בענישה מכבידה.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.

7.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום. ריצוי הפסילה יחל בתאריך 1.3.21 בשעה 12:00. על המבקש לעשות להפקדת רישיונו במזכירות בית המשפט עד למועד זה.

8.      להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשפ"א, 25 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.