1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המבקש הורשע בהעדרו בגין עבירת מהירות.

3.     למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום שלא נדרשה על ידו. אי דרישת דבר דואר רשום מקים חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974.

4.     משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפט בהעדר כדין לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

5.     בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל את ההזמנה לדיון מכיוון שאיננו מתגורר יותר באותה הכתובת בשכירות. המבקש מציין, כי עקב מצבו הכלכלי הוא מתגורר ברכבו.

6.     המבקש לא טרח לעדכן את גורמי התעבורה בכתובת עדכנית כלשהי למשלוח דברי דואר, וכבר נקבע בפסיקה כי: "מבעליו של כלי רכב אתה מצפה - וזוהי גם חובתו על-פי חוק... - כי ידאג לכך שהכתובת המצויה בידיהם של גורמי התעבורה היא כתובתו האמיתית" [עיין: רע"פ 2096/07 ד"ר צפורה רייני כוכבי נ' מ"י, הש' א. א. לוי, (1.5.07)].

7.     יתרה מזו, המבקש לא הצביע על הגנה כלשהי לגופו של עניין.

8.     העונש שנגזר על המבקש הולם את חומרת העבירה.

2

9.     אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.