1

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 22.7.20 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשם בהוצאות.

שאלת ההמצאה במקרה זה אינה נקייה מספקות. גם אם אקבל את טענות הנאשם באשר להמצאת הזימון, הרי בתיק קיים גם אישור מסירה לפסק הדין עצמו שהומצא לבית הנאשם לכאורה ונמסר לבן משפחה, כבר לפני למעלה משנתיים, והנאשם לא טען דבר בעניין זה למרות שטען כי לא ידע על פסק הדין אלא לאחרונה.

גם לגופו של עניין טענת הנאשם אינה נקייה מספקות. המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, כך שלכאורה אם ידע הנאשם שאחר נהג ברכבו, יכול היה לציין זאת כבר בבקשה להישפט ולבקש הסבת הדוח, ולא להמתין למשפט עצמו.

עם זאת, ככל שתוכח טענת הנאשם יש בדבר כדי להביא לזיכויו מהאישום, ובנסיבות אלה ראיתי לנכון לאזן את אינטרס הצדדים בפסיקת הוצאות. .

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 28.5.18 מבוטל.

הנאשם ישא בהוצאות בסך 800 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

2

מאחר ופסק הדין בוטל, יובא התיק בפני כב' השופטת דוידי למתן הוראותיה באשר להמשך ההליך.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020.