1

2

1.         הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה שעניינה אי ציות לרמזור אדום, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

2.         במסגרת הטיעון לעונש הפנה ב"כ המאשימה לחומרת העבירה ונסיבותיה שעה שרכב הנאשמת חוצה את הצומת 7 שניות לאחר הופעת האור האדום. עוד הפנה לתצלום ממנו עולה כי הרכב חולף על פני הצומת שעה שהולכת רגל חוצה באותה עת את הצומת על מעבר החצייה. על פיו ככל והיה מדובר באדם הנותן את הדין על ביצוע העבירה, הייתה המאשימה עותרת להטלת ענישה מחמירה בדמות פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס משמעותי, אך משלא ניתן למצות את הדין עם האדם שנהג ברכב, ביקש להחמיר ברכיב הקנס ולהעמידו בסכום של 15,000 ₪ שהינו פי 10 מסכום הקנס המקורי המוטל על אדם. ב"כ המאשימה הוסיף, כי אף בהתאם לסעיף 30(ג) לפקודה נקבע עונש מינימום לתאגיד העומד על פי ארבע מסכום הקנס המקורי המוטל על אדם ובנסיבות אירוע זה מבטא גובה הקנס המבוקש את חומרת האירוע והעובדה כי אין אדם הנותן את הדין על המעשה .

3.         ב"כ הנאשמת ביקש לקבוע את הקנס בהתאם להוראת החוק ולא מעבר לכך. על פיו מדובר בחברה שעיסוקה בתחום השכרות הרכב, ובחזקתה כ- 20,000 כלי רכב. החברה כך לדבריו, עשתה בירור מעמיק בניסיון לברר מי נהג ברכב במועד האירוע אך ללא הצלחה. בנסיבות אלו ומתוך רצון לסיים את ההליך נטלה אחריות, ויש לזקוף זאת לזכותה ולהקל עמה בסכום הקנס שיוטל אף מתחת לסכום הקנס הקבוע בהוראת החוק.

דיון:

4.         סעיף 30(ג) לפקודה קובע סכום קנס בשיעור של פי ארבע לתאגיד שעה שמדובר בעבירות שעניינן "ברירות משפט". בהתאם, ראוי לקבוע קנסות גבוהים יותר בעבירות של "הזמנה לדין" וזאת משום השיקול שמי שביצע את העבירה בפועל אינו עומד לדין ואינו צפוי לשום סנקציה. בענייננו מקבל שיקול זה משנה תוקף על רקע חומרת האירוע ונסיבותיו. ברי, כי לו היה מדובר בנהג הנותן את הדין על האירוע, היה נקבע לגביו מתחם ענישה על הצד הגבוה הכולל אף רכיב של פסילה בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. מנגד, המדובר בחברת השכרה גדולה שזהו עיסוקה, השכרת כלי רכב באופן יומיומי ובהיקפים גדולים. מצב דברים זה שונה כך לדעתי ממקרים בהם מדובר על תאגיד שעיסוקו בתחומים אחרים. כך באותם מקרים שהוצגו בפניי והתייחסו לחברות שעיסוקן בתחום הבנייה והשיפוצים או בתחום התעשייה. באותם מקרים אכן הועמד סכום הקנס על הרף הגבוה, אך בענייננו נכון יהיה לקבוע את הקנס בסכום נמוך יותר.

3

5.         באיזון הכולל המשקף מחד את חומרת העבירה ונסיבותיה אל מול אופי עיסוקה של החברה ונטילת האחריות ראיתי להטיל על הנאשמת תשלום קנס בסך 9000 ₪ שישולם עד ליום 10.5.18.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ח, 06 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

העתק גזר הדין ישלח לצדדים.