1

1.         זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד נגד המבקש ביום 20.12.15.

ביום 20.12.15 הורשע הנאשם ונגזר דינו בהעדרו וזאת על יסוד בקשת המשיבה שהוגשה ביום 13.12.15 לביטול התליית ההליכים נגד המבקש וזימונו לדיון, ועל יסוד שני מסמכים המהווים לכאורה הזמנתו של המבקש לדיון ביום 20.12.15.

בהחלטת בית המשפט מיום 13.12.15 בוטלה התליית ההליכים נגד המבקש, ונקבע דיון בעניינו ליום 20.12.15, וכאמור ביום 20.12.15 נשפט הנאשם בהעדרו וניתן נגדו פסק דין.

2.         לטענת המבקש המסמכים שצורפו לבקשת המשיבה לביטול התליית ההליכים ולזימונו של המבקש לדיון נוסף, אינם מהווים הזמנה כדין ואינם עונים על דרישת סעיפים 95 ו-96 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982 ועל כן יש להורות על ביטול פסק הדין.

המשיבה בתגובתה מציינת כי למבקש לא נגרם כל עיוות דין, שכן בית המשפט לא הטיל עליו עונש מאסר וכי מדובר בעבירה שבוצעה לפני שמונה שנים, ולמשיבה יתכן כי יהיה קושי לאתר את עדיה ולהביאם לדיון.

עוד הפנתה ב"כ המשיבה להחלטת כב' השופט לנדסמן בתיק אחר שהתנהל נגד המבקש, בבקשה לביטול פסק דין אחר נגד המבקש.

אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים הבאים.

2

3.         המבקש אכן זומן לדיון בעניינו על יסוד הבקשה שהגישה המשיבה לביטול התליית ההליכים, שצורפו לה שני מסמכים מהם ביקשה המשיבה ללמוד על זימונו של המבקש לדיון ליום 20.12.15.

לא מצאתי כל התייחסות בתגובת המשיבה לשאלה זו, אשר היא למעשה השאלה במחלוקת בהכרעה בבקשה זו לביטול פסק הדין.

כאמור לטענת המבקש, המבקש לא זומן כדין לדיון מיום 20.12.15 ועל כן דינו של פסק הדין שניתן בעניינו, במעמד צד אחד, להתבטל.

4.         עיון במסמכים שצורפו לבקשה לביטול התליית ההליכים ולזימונו של המבקש מעלה כי מדובר במסמך של משטרת ישראל שכותרתו: "הזמנה לסור למשטרה", המסמך הנוסף הוא דו"ח פעולה.

במסמך שכותרתו כאמור הזמנה לסור למשטרה, המופנה למבקש מצוין כי הוא מוזמן ל"משרדנו בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע" במועד ובשעה המצוינים שם - ויוזכר כי מדובר במסמך משטרתי.

המסמך הנוסף שכותרתו "דוח פעולה" מציין כי בתאריך המצוין בו, בוצע זימון של המבקש לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, על פי בקשת תביעות תעבורה נגב. יצוין ויודגש כי לא מופיעה על מסמכים אלה חתימתו של המבקש, ולא ברור באיזה אופן נמסרה "ההזמנה" לכאורה למבקש - האם נמסרה ישירות אליו או לאדם אחר מטעמו וכו'.

5.         לגופו של עניין וכפי שציין ב"כ המבקש, שני מסמכים אלה עליהם מבקשת המשיבה לבסס את זימונו כדין של המבקש לדיון, אינם ערוכים בהתאם לסעיפים 95 ו-96 לחוק סדר הדין הפלילי המופיעים בסימן ו' לחוק שכותרתו: "זימון למשפט".

ראשית, על המועד לדיון לנאשם יודיע בית המשפט וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום. הזמנה למשפט בהתאם לסעיף 96 לעיל, יכיל את הפרטים המופיעים שם ובין היתר את תמצית האישום נגד הנאשם וכן תמצית הוראות סעיפים 123 ו-128 לחוק סדר הפלילי, שעניינם אפשרות הודיה בכתב והאפשרות לשפיטת הנאשם שלא בפניו בתחילת המשפט.

פרטים אלה לא הופיעו במסמכים שצרפה המשיבה לבקשתה, וממילא אין מדובר בטופס זימון כדין שעניינו הזמנה לדיון מבית המשפט. מדובר במסמך של משטרת ישראל, ובדו"ח פעולה של שוטר אשר אינם מהווים זימונו כדין של הנאשם.

3

על כן יש ממש בטענת ב"כ המבקש כי דין פסק הדין להתבטל, שכן זה לא ניתן על יסוד זימונו כדין של הנאשם.

6.         כפי שצוין המשיבה לא התייחסה לטענתו העיקרית של המבקש, בכל הנוגע לבקשה לביטול פסק הדין והטענה כי לא נגרם למבקש כל עיוות דין, שכן בית המשפט לא הטיל בסופו של דבר מאסר בתיק זה, דינה להדחות.

מטבע הדברים עיוות הדין אשר נגרם לנאשם שניתן נגדו פסק דין שלא כדין מתבטא בכל אחד מרכיבי הענישה שהושת עליו, ולאו דווקא בענישה שעניינה מאסר בפועל.

בשולי הדברים יצוין כי הפניית המשיבה להחלטת כב' השופט לנדסמן בתיק 10875-03-13, ככל שזו מתייחסת לחובת מינוי סניגור, איננה רלוונטית לשאלה שבמחלוקת בתיק זה.

על כן אני מורה על ביטול פסק הדין.

בנסיבות אלה קובעת למענה נוסף ליום 3.1.21 בשעה 10:30.

            החלטה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.