1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.10.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         המבקש טען כי ביום הדיון התייצב בבית המשפט בעכו על מנת להישפט בגין שני דו"חות כאשר בגין דו"ח אחד (שבעכו) קיבל הזמנה לדיון ובגין הדו"ח נשוא תיק זה, לא קיבל הזמנה לדיון. טען כי בשיחה טלפונית שערך עם מרכז מידע הודיע להם כי לא קיבל הזמנה לדיון ואמרו לו להציג את שני הדו"חות באותו יום שהוא יגיע להישפט. טען כי כאשר הגיע לבית המשפט בעכו התובעת הודיעה לו כי יש גזר דין כנגדו בתיק כאן.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. טען כי מבדיקה שערכה המשיבה עולה כי הדו"ח נשוא הבקשה כאן היה קבוע לדיון ליום 26.10.18 בבית המשפט בחיפה בעוד שהדו"ח בבית המשפט בעכו היה קבוע ליום 29.10.18 ומכאן שאין קשר בין שני התיקים.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ולמעשה כלל לא התייחס בבקשתו לאישור המסירה, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

8.         טענת המבקש כי בבירור שערך במרכז מידע נאמר לו להציג את שני הדו"חות ביום שבו יגיע להישפט בבית המשפט בעכו, תמוהה, שכן מדובר בשני תיקים שונים אשר נקבעו למועדים שונים ובפני מותבים שונים ובמיוחד, כפי שעולה מתגובת המאשימה, כאשר הדיון בתיק אשר התנהל בבית המשפט בעכו התקיים ביום 29.10.18, כלומר אחרי הדיון שנקבע בתיק זה, כך שלא הגיוני שנאמר לו להציג את שני הדו"חות בדיון שנקבע למועד מאוחר יותר.

9.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

10.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

11.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 20.1.19.

3

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ט, 20 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.