1

1.         ראשית דבר:

            הנני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

2.         נסיבות המקרה:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ביום 09/01/17 בשעה 08:45, נהגה ברכבה תוך שהיא משתמשת בטלפון שלא באמצעות דיבורית, זאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 (להלן: "התקנות"). הנאשמת כפרה במיוחס לה.

3.         דיון והכרעה:

2

מחד גיסא, גרסת המאשימה, הנשענת על דו"ח השוטרת רס"ר דנה כהן (להלן: "השוטרת"), לכשעצמה הגיונית ומפרטת את נסיבות המקרה לפיהן נצפתה הנאשמת אוחזת בידה הימנית טלפון נייד בצבע לבן בשעת הנסיעה בכביש 85 לכיוון כרמיאל.

מאידך גיסא, גם גרסת הנאשמת לכשעצמה הגיונית, מפורטת ומותירה ספק באשר לעצם ביצוע העבירה.

ראשית, הנאשמת טענה כי הטלפון שלה היה בתיק בשעת הנסיעה ובנוסף, טענה כי הטלפון שהיה ברשותה בשעת האירוע היה בצבע שחור, זאת בעוד השוטרת תיעדה כי הטלפון בו הבחינה היה בצבע לבן.

שנית, הנאשמת טענה כי היה גשום בשעת האירוע ובתוך רכבה היו אדים וחלונות הרכב אטומים, ויכול כי מצב זה שיבש במידה את יכולתה של השוטרת להבחין כי אכן אחזה הנאשמת בטלפון נייד בידה. למרות שתועד בדו"ח השוטרת כי מזג האוויר היה קריר ולא גשום, הרי שטענת הנאשמת הנ"ל מתיישבת עם העובדה כי השוטרת לא ציינה בדו"ח את המרחק המדויק ממנו הבחינה בנאשמת אוחזת לכאורה בטלפון בידה.

לפיכך, התרשמתי כי הנאשמת הצליחה לערער את גרסת המאשימה, ובהתאם, הרי שהמאשימה לא הוכיחה את גרסתה באשר לאשמת הנאשמת מעבר לכל ספק סביר.

4.         סיכומו של דבר:

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ונטל השכנוע רובץ לאורך כל הדרך על כתבי המאשימה, וזו נתמכת ע"י גרסת השוטרת כעדות יחידה בלבד, ויכול כי אכן הנאשמת לא ביצעה את המיוחס לה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעדיף גרסתה על פני גרסת הנאשם ולכן יש לזכות את הנאשמת מהמיוחס לה בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.

כתובת הנאשמת: בענה ת.ד. 1105

ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"א 29 באפריל 2021 בהעדר הצדדים

3