1

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי-שימוש בניגוד לתנאים שבהודעה בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה; וביום 2.5.19 נגזר עליו, בין היתר, פסילה בפועל לתקופה של 89 ימים, כאשר הצדדים הסכימו, בנסיבות אישיות חריגות, לעיכוב ביצוע עונש הפסילה למשך 60 ימים.

בהסכמת המאשימה, לנוכח נסיבות אישיות והצורך לטפל באם חולה, נדחה מועד תחילת ריצוי עונש הפסילה מעת לעת (פעמיים נוספות) עד ליום 2.10.19.

כעת מבקש הנאשם לדחות את מועד הפקדת רישיונו לתקופה של חודשיים נוספים, עד ליום 1.12.19, וזאת לצורך עבודתו לאור מצב כספי קשה מאוד על מנת שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ולמצוא מחליף, וטען כי אי דחיית מועד ביצוע הפסילה עלול לגרום לו לנזק רב וקריסה כלכלית מוחלטת. לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה, לאחר שכבר ניתנו ארכות להפקדת הרישיון, והנסיבות אינן מצדיקות דחייה נוספת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה, כי אין בנימוקי הבקשה, - טענות בעלמא שאף לא נתמכו בתצהיר מטעם המבקש - כל הצדקה לעיכוב נוסף לביצוע עונש הפסילה שהוטל ביום 2.5.19, לאחר שכבר ניתנו ארכות כאמור לעיל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ההחלטה תומצא לצדדים.

2

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ט, 26 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.