1

בפניי בקשה להחזר הוצאות הנאשם בתיק זה, וזאת לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי ביום 27.8.15 נהג ברכב ולא מילא המגבלות הכלולות ברשיון, בניגוד לתקנה 8 לתקנות התעבורה.

הנאשם הגיע בקשה להישפט.

ביום 1.3.16 התקיים דיון ראשון בתיק זה.

הנאשם לא התייצב לדיון, אלא אביו התייצב בשמו.

האב טען כי הדוח שגוי שכן העגלה שאותה גרר הנאשם במועד הרלוונטי יכולה להיגרר על ידי רכב שמשקלו עולה על 2.149 טון ובשל טעות במסוף המשטרתי הראה המסוף את הספרות בהיפוך, כך שהרכב הגורר צריך לשקול לפחות 9.412 טון.

בשל טעות זו נרשם לנאשם הדוח נשוא תיק זה.

אביו של הנאשם טען שרישום הדוח השגוי גרם נזק ומאז רישום הדוח הם נמנעים מלהשתמש בעגלה וביקש לפסוק הוצאות.

ב"כ המאשימה ביקשה שהתיק יקבע לתזכורת תביעה, ועוד בטרם מועד התזכורת הודיעה לבית המשפט על ביטול האישום.

2

לאחר ביטול האישום, הנאשם הגיש לבית המשפט בקשה לפיצוי והוצאות.

ב"כ המאשימה בתגובתה המפורטת ביקשה שלא יוטלו הוצאות.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לא מצאתי כי קיימת הצדקה להטלת פיצויים או החזר הוצאות בתיק זה.

ואלו הנימוקים:

1.         ראשיתה של התקלה, כפי שעולה מתגובת ב"כ המאשימה, נעוצה בנאשם עצמו, אשר נהג ברכב מבלי שהחזיק ברשותו רשיונות רכב (של הנגרר) כנדרש על פי חוק. אילו היה מחזיק הרשיונות ומציגם לשוטר, כלל לא היתה מתרחשת הטעות שהתרחשה.

כפי שטוענת המאשימה, ובצדק, אי החזקת רשיונות רכב בעת נהיגה ברכב, מהווה עבירה לכשעצמה.

2.         בגב הדוח שקיבל הנאשם רשום במפורש כי באפשרותו להגיש בקשה לביטול הדוח בתוך 30 יום מקבלת הדוח. אילו היה הנאשם מגיש בקשה ומצרף אליה את המסמכים הרלוונטים, ניתן היה לבחון את טענותיו של הנאשם מבעוד מועד, עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו, ובכך היה נחסך כל ההליך.

כפי שמציינת ב"כ המאשימה בתגובתה, אף בעת הגשת הבקשה להישפט, לא פירט הנאשם את נימוקיו ולא צירף מסמכים רלוונטים, אשר היו מאפשרים בידי המאשימה לבחון את טיעוניו.

3.         הנאשם עצמו לא התייצב לדיון. בית המשפט לפנים משורת הדין איפשר לאביו של הנאשם להופיע בשמו, על אף שאינו עורך דין, ולהציג את מלוא הטענות, וזאת על מנת לחסוך טרחה נוספת מהנאשם.

            מיד לאחר שהוצגו הנתונים, המאשימה הזדרזה והודיעה על ביטול האישום מבלי שהנאשם הוטרח לבית המשפט.

4.         לא ניתן לומר כי המאשימה פעלה בחוסר סבירות קיצוני עת העמידה הנאשם לדין, בפרט כשהנאשם הוא זה אשר ביקש להישפט (להבדיל מבקשה לביטול דוח), ומרגע שהחל הדיון לא נפל כל רבב בהתנהלות המאשימה.

לאור כל האמור הבקשה להחזר הוצאות נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ו, 23 יוני 2016, בהעדר הצדדים.