1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין וב"כ המבקש אינו חולק בבקשתו על זימון זה.

לטענת ב"כ המבקש אי התיצבותו לדיון נובעת מטעות ברישום תאריך הדיון ביומן של עורך דינו.

ככל שאי ההתיצבות של ב"כ הנאשם נובעת מטעות רישומית שלו, אין טעות זו מסבירה את אי התייצבות הנאשם עצמו לדיון אליו זומן.

אין זה סביר כי גם הנאשם עצמו רשם בפניו את אותו תאריך מוטעה כפי שטעה עורך דינו לפי נימוקי בקשתו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ביחס לכללים בהם יידרש בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (ראה ההלכה בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם - להלן "פרשת מנחם).

2

בפרשת מנחם הפנה בית המשפט העליון להלכה ותיקה אחרת שהתקבלה ברע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל שם נקבע כי כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלו בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה .

במקרה שבפני המבקש (הנאשם עצמו) לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט.

הסבריו של ב"כ המבקש לאי התייצבותו אינם מצדיקים את ביטול ההליך שהתקיים בהתאם לחוק בהעדרו.

לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו.

המבקש לא העלה כל טיעון ממשי המראה כי העבירה שיוחסה לו לא בוצעה על ידו.

גם ביחס לרף הענישה שנגזרה, הרי שמתחם הענישה מתחיל ברכיב של מאסר מותנה, ובפרשה זו אוזנה הענישה (שלא כללה רכיב ענישה חמור זה) במשך הפסילה שנגזרה בסופו של יום.

לא מצאתי כי נגרם למבקש כל עיוות דין ולכן הבקשה לביטול פסק הדין נדחית על ידי.

יחד עם זאת, וכדי לאפשר את יומו של הנאשם בבית המשפט לעניין הענישה שנגזרה בלבד,

ובכפוף לתשלום הוצאות בסך 500 ₪ תוך 30 יום מהיום, יבוטל גזה"ד בלבד, והתיק ייקבע מחדש לטיעונים לעונש.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ב, 29 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.