1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.5.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי במועד הדיון היה שרוי בחופשת מחלה בעקבות תאונת עבודה שארעה לו ביום 28.4.21. טען כי בשל מצבו הרפואי נשכח ממנו הדיון ועל כן לא הודיע על כך במועד. צירף מסמכים רפואיים ואישורי מחלה. ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא מעלה נימוק המצדיק היענות לה. טענה כי המבקש לא העלה כל טענת הגנה ולא הצביע כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון משום שמספר ימים לפני מועד הדיון עבר תאונת עבודה. יצוין, כי גם אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע בשל מצבו הרפואי הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת" או לכל הפחות סמוך לאחר מכן משחלפה המניעה הרפואית, ולא להמתין ולהגיש הבקשה רק כשלושה חודשים לאחר שמועד הדיון חלף.

8.         יצוין כי המבקש לא פירט טענות הגנתו. עם זאת, לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1.9.21 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

המזכירות תודיע לצדדים ותעביר התיק לעיוני לאחר תשלום ההוצאות כאמור לעיל.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"א, 11 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.