1

הנאשם הגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות בתיק זה.

עם כל ההבנה לנאשם, גם הבקשה המתוקנת אינה מגלה עילה המצדיקה להיעתר לה.

הנאשם מאשר כי הזימון נשלח לכתובתו הנכונה ולא התקבל אצלו עקב מחדל מצידו. הנאשם לא טרח לעדכן את כתובתו או לנקוט בפעולה אחרת שתבטיח קבלת דברי דואר ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.

בנסיבות שלעיל הייתי שוקל להיעתר לבקשה, תוך חיוב אפשרי בהוצאות, לו היה הנאשם מגלה הגנה לגופו של עניין כפי שנדרש בהחלטתי הקודמת, אך הוא כשל בכך. טענה כללית כי לא נהג ברכב במועד הרלוונטי עקב היעדר רשיון תקף אינה טענה מספקת כנגד העבירה המיוחסת לו מכוח חזקת הבעלות, וכל עוד לא הראה מי הוא שנהג במועד הרלוונטי אין הוא מגלה למעשה הגנה כלשהי.

מקל וחומר שטענתו של הנאשם כי לא נהג עקב אותן מגבלות אינה יכולה להוות טענת הגנה רצינית, כאשר על פי טופס המשטרה שצורף לבקשה דנן נמצא הנאשם נוהג ברכב בחודש אפריל האחרון, על אף שאינו מחזיק ברשיון נהיגה תקף(!).

בנסיבות אלה, אינני רואה מנוס מדחיית הבקשה.

2

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019.