1

בהתאם להלכת ג'אבר חישוב פסילה יעשה על ידי משרד הרישוי ולא בית המשפט. די בכך כדי לדחות את הבקשה. 

אולם גם לעיצומה של הבקשה לא מצאתי כי אוכל להיעתר לה.

מדובר בפסילה שניתנה על המבקש לפני כתשע שנים, שעה שהוזמן למשפט כדין, בעוון נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק). בהעדרו הסתפק בית המשפט בעונשים מתונים שכללו רכיב של פסילה בפועל. המבקש שקט על שמריו, לא מילא אחר צו הפסילה במשך שנים רבות, ועתה הוא מבקש כי בית המשפט יראה בפסילה כאילו רוצתה, והלכה למעשה, יהפוך את צו הפסילה לאות מתה, מבלי שריצה את עונשו.

יצוין, כי מאישור הסטטוס עולה, כי רשיונו היה תקף עד 2012.

אשר לטענה, כי בית המשפט לא קבע כי הרישיון יופקד, בית המשפט אינו חייב לקבוע זאת, שהרי תקנה 556 (א) לתקנות התעבורה, מחייבת אדם שנפסל על ידי בית המשפט, להפקיד לאלתר את רישיונו בידי הרשות הפוסלת.

2

אשר לטענה כי הרישיון אבד, מעבר לעובדה שטענה זו לא אומתה בתצהיר, אין בה כדי להושיע את המבקש. על פי הוראות תקנה 557 (א) לתקנות התעבורה,  חייב היה המבקש להפקיד את רישיונו בתיק בית המשפט, גם אם לא היה תקף; ואם אכן רישיונו אבד, היה עליו לפעול כמצוות תקנה 557 (ב) לתקנות התעבורה, ולהפקיד תצהיר חלף הרישיון.

עוד אציין, כי למבקש פסילות קודמות מנהליות שטרם חושבו. 

רישיונו הותלה על ידי רשות הרישוי והוא חוייב באמצעי תיקון (קורס מקצועי).

כמו כן, רישיונו נפסל עקב חובות בהוצל"פ.

לפיכך, בנסיבות אלה, חוששני שלא אוכל להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

על המבקש לבצע בתיק זה הפקדה כדין, רק לאחר מכן, אוכל להורות על חישוב הפסילה.

ניתנה היום, ה' תשרי תשפ"א, 23 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.