1

בתאריך 8.6.15 זוכה הנאשם מחמת הספק. להלן נימוקי הכרעת הדין:

כללי

1.      כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של סטייה מנתיב נסיעה והפרעה או סיכון לתנועה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, בכך שביום 28.02.14 בשעה 11:30 בכביש 4 בקרית ביאליק סטה הנאשם ימינה מנתיב נסיעתו לשול הימני וחזר לנתיב נסיעתו.

2.      הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

ראיות הצדדים

עדת התביעה רס"מ קרני שילר

2

3.      השוטרת אשר רשמה את הדו"ח ת/1 ואישרה תוכנו. נשאלה למקום ביצוע העבירה ביחס לגשר והשיבה: "כביש 4, קילומטר 225...הגשר לא מעניין אותי ביחס לעבירה. איני יכולה לומר לך על פי השרטוט שהצגת בפניי אם עצרתי אותך לפני או אחרי הגשר. אני לא מסתכלת על גשר. אני מסתכלת על העבירה ועל הק"מ בכביש." לשאלה מדוע לא רשמה לו דו"ח על חגורה השיבה: "כי באתי לקראתך." העידה כי נסעה מאחורי רכב הנאשם. לשאלה כמה נתיבים קיימים במקום השיבה: "סטית לשול. לא מעניין אותי כמה נתיבים ואיזה נתיבים יש שם...יכול ל היות ששניים ויכול להיות ששלושה. זה לא קשור לסטייה שלך מנתיב הנסיעה לשול, כך שזה לא רלוונטי. אתה סיכנת את התנועה." (עמ' 3 ש' 19 - עמ' 5 ש' 11 לפרוטוקול).

עדות הנאשם

4.      "כל מה שהעדה אמרה פה הוא שקר וכזב... נסעתי בנתיב הימני שמסתיים 20 מטרים אחרי הגשר. זה נהפך לשני נתיבים כאשר השוליים הם מטר. לא הגעתי לשוליים בכלל. היא הייתה בנתיב שמאלי, היא הורתה לי לעצור באזור ONM שם היא אמרה לי לעצור, והיא בכלל לא הייתה אחריי." לטענה לפיה ירד לשול הימני על מנת לעקוף השיב: "מה? שאני ירדתי לשוליים בשביל לעקוף?! אי אפשר לעקוף שם!!! אין שם שוליים. היא אומרת את זה? או שהשוטרת אומרת את זה? על זה תוגש תביעה!!! יש גבול. אני אנסה לעקוף כשאני במהירות אפס? הייתי בנתיב ימין לא על השוליים." (עמ' 6 ש' 2 - עמ' 7 ש' 23 לפרוטוקול).

עדת ההגנה, הגב' דורית שטרית

5.      נוסעת ברכב הנאשם. בבית המשפט העידה: "אני מלווה שלו ברכב שבו מר הירש מסיע הסעות ילדים והצטרפתי אליו מקריית מוצקין לכיוון עין המפרץ בעכו. אחרי תחנת הדלק שם, אולי 15 מטרים אחרי הגשר עצרה אותנו ניידת. אין לי מושג מדוע עצרה אותנו ניידת. סתם. ללא סיבה. מר הירש נסע בנתיב הימני. לכיוון עכו... הוא נסע כחוק כל הזמן. לא ניסה לעקוף ולא ירד לשול הימני. " (עמ' 9 ש' 2 - עמ' 9 ש' 10 לפרוטוקול).

בחקירת הנגדית אישרה כי אין ברשותה רישיון נהיגה אך יודעת להבדיל בין שול ונתיב נסיעה. העידה כי הנאשם היה חגור בחגורת בטיחות. לא זכרה את תאריך, יום ושעת האירוע. זכרה כי מדובר בחודש פברואר בשעת הצהריים.

דיון והכרעה

3

6.      לטענת הנאשם נסע במסלול הימני מתוך שלושה מסלולים ואחרי הגשר הפך הכביש לדו מסלולי מה שחייב את סטייתו שמאלה (ראה שרטוט נ/1).

7.      עדותו זו של הנאשם לא נסתרה בשום שלב. זו גם היתה גרסת הנאשם במעמד קבלת הדו"ח: "לא סטיתי לכביש לא שמת לב שזה משלוש לשתיים".

בהקשר זה השוטרת שרשמה את הדו"ח לא ידעה לומר בכמה נתיבים מדובר וכדבריה: "יכול להיות ששניים ויכול להיות ששלושה". (עמ' 5 ש' 10 לפרוטוקול).

די באמור לעיל כדי לעורר ספק בגרסת המאשימה. משהשוטרת רושמת הדו"ח לא ידעה להעיד על מבנה הכביש ומספר מסלולי הנסיעה, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך גרסתה מעבר לכל ספק סביר, בפרט לאור גרסת הנאשם לפיה נהג בהתאם למבנה הכביש שהפך משלושה לשני נתיבים ולא מן הנמנע כי תנועת הנאשם נדמתה בעיניה כסטייה.

בהקשר זה, עדותו של הנאשם נתמכה בעדותה של הנוסעת שלא נסתרה בהקשר זה.

8.      מעבר לנדרש, אין בנסיבות המפורטות בדו"ח, כדי ללמד במה גרמה אותה סטייה נטענת לשול, להפרעה או סיכון לתנועה. אמנם בבית המשפט השוטרת העידה כי סטייתו גרמה לפקק תנועה, אך מהדו"ח ניתן ללמוד כי במקום כבר היה פקק תנועה, מה בפרט שלא ברור כיצד סטייה לשול וחזרה מידית לנתיב הנסיעה גרמה לפקק תנועה.

9.      כך או כך, קבעתי כי גרסת הנאשם לא נסתרה והמאשימה לא הוכיחה עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר.

לאור כל האמור לעיל החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

להעביר לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.