1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם לאחר שזה זומן למשפט באמצעות דואר רשום אשר חזר עם ציון דבר דואר ש"לא נדרש".

המבקש (הנאשם במקור) טען כי לא זומן כדין ולכן לא התייצב למשפטו.

המדינה , עת התנגדה לבקשה, טענה (ואף תמכה טיעוניה במסמכים) כי הנאשם זומן בהתאם לכתובת הרישמית הרשומה שלו במשרדי הרשויות ולכן חלה כלפיו מסירה כדין של הזימון למשפט.

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018) נקבע על ידי בית המשפט העליון רק לאחרונה:

2

"לאור חזקת המסירה המעוגנת בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, עומדת משוכה גבוהה למדי בפני הטוען לקיום עילה זו. מהפסיקה נלמדים הכללים הבאים: כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובת של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות, גם אם עבר למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובת הרשומה של המבקש מהווה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי ואין להעלותן בעלמא; ככלל, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות, הגם שבמקרים מתאימים ניתן לטעון לקיומו של חשש לעיוות דין; טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אשפוז בבית חולים וכיו"ב, יש לתמוך במסמכים; אשר לעילת הביטול של פסק דין שניתן בהיעדר מחמת עיוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין שנגרם למבקש, ישקול בימ"ש אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים כדי לבחון את תקפות הטענה או להחליט, גם מבלי לקיים דיון, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו."

המבקש לא הוכיח בכל דרך כי הפעולות שנקטה המדינה כלפיו יוצרות כלפיו מצב של "אי מסירה כדין". על פניו הוכיחה המדינה כי המבקש זומן כדין בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.

בנוסף, לא הראה המבקש בכל דרך כי נגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו או מרף ענישתו.

לא מצאתי כל נימוק בבקשה זו המצדיק את קיום משפטו של המבקש מחדש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.