1

לאחר קבלת עמדת המדינה ועמדתו של עו"ד אלקרינאוי להלן החלטתי.

ביום 27.8.18 התייצב הנאשם למשפטו בפני וביקש דחייה של הדיון לצורך הוצאת רישיון נהיגה טרם יימשכו ההליכים בעניינו.

כדי לקדם את שיקומו של הנאשם שנהג רכב כבלתי מורשה לנהיגה, נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם ותיקו נקבע לדיון הקראה נוסף ביום 19.3.19 מתוך תקווה כי עד ליום זה יהפוך הנאשם למורשה לנהיגה.

ביום 19.3.19 לא התייצב הנאשם ולא התייצב עורך דין מטעמו.

בהתאם לחוק נשפט הנאשם בהעדרו ונגזר דינו בהתאם למתחם הענישה הנוהג.

רק ביום 26.8.20 , כשנה וחצי לאחר שנשפט בהעדרו, פנה הנאשם לבית המשפט בבקשה זו תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי עו"ד שלכאורה אמור היה לייצגו בהליך.

הנאשם לא הסביר מי שחרר אותו מחובת התייצבות בבית המשפט ביום 19.3.19 גם אם שכר שרותי עורך דין לייצוגו.

2

הנאשם חייב היה להתייצב בעצמו לדיון ביום 19.3.19 וכאשר בחר שלא להתייצב, אין לו להלין אלא על עצמו ולא מצאתי כל דופי בהתנהלות עורך דין אלקרינאוי לאור ההסבר שמסר לבית המשפט.

עובדתית נהג הנאשם רכב כבלתי מורשה לנהיגה, ולא מצאתי כי נגרם לו עיוות דין מעצם שפיטתו בהעדרו או כתוצאה מרף ענישתו.

הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם נדחית בזאת.

לפנים משורת הדין ומאחר והנאשם היה בלתי מורשה לנהיגה ביום שפיטתו על ידי, תימנה פסילתו בתיק זה מיום 19.3.19 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

החלטה זו מבטלת כל עיכוב ביצוע שניתן לענישה בתיק זה.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשפ"א, 04 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.