1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 24/11/20.

לטענת המבקש, סבר כי הדיון הקבוע נדחה, מאחר ובנה של ב"כ המייצגת אותו נכנס לבידוד. עוד טוען המבקש כי ייגרם לו עיוות דין מאחר והוא עומד על כפירתו במיוחס לו והפנה לכשלים ראייתיים.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי קיימת מסירה כדין, וכי היה על המבקש להתייצב.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18].

2

הדבר נכון גם לגבי שגגה של עורך דין, שהרי כבר נפסק כי  "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל [2.10.13]).

גם אם הייתה לבאת כוחו של הנאשם סיבה מוצדקת לאי התייצבותה (על אף שהיה עליה להגיש בקשת דחיה מראש או לדאוג כי מי מעורכי הדין הנוספים במשרד יופיעו), אין הדבר פוטר את הנאשם עצמו מהתייצבות לדיון.

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, בעצמו לדיון.

בנוסף, בחנתי אף את טענותיו של המבקש בעניין הכשלים הראייתיים, טענות שעיקרן גרסת השוטר אל מול גרסת המבקש. טענות אלה יכול והיו בעלות משקל, לו היה מתנהל הליך הוכחות ומהימנות השוטר היתה עומדת למבחן בעת עדותו, אך אין די בהם כדי להחזיר את הגלגל לאחור. לשם ביטול הרשעת המבקש דרושה מסה נכבדת של ראיות אשר מטילה צל כבד על הרשעת המבקש. יפים לעניין דבריו של כב' הש' קוטון   בעפ"ת 36978-04-18 הייתם סבית (31.5.18):

"קיים קושי רב בקבלת טענות עובדתיות אשר מטרתן להתעמת עם דברים ברורים שרשם השוטר בהודעה, בעוד הטענות הן טענות כבושות שעומדות בסתירה מוחלטת לאמור בהודעה על תשלום הקנס ובדברי המערער עצמו אשר בסמוך אליהם מתנוססת חתימת ידו.

צדק אפוא בית משפט קמא עת קבע שטענות המערער בתצהירו היו ראויות להישמע אילו היה מתנהל משפט, היינו הליך הוכחות. אלא שהמערער בחר שלא להגיש בקשה להישפט במועד ובחר לשלם את הקנס שהוטל עליו. רק לאחר יותר מחמישה חודשים מיום קבלת ההודעה (12.9.17) חתם על התצהיר הנלווה לבקשה שהגיש לבית משפט קמא".

5129371

546783לאור כל האמור לעיל, היות שמצאתי שלא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו, ובהיעדר חשש לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה.

בשולי הדברים ומעבר לצורך, אני מוצא לציין כי טענותיו העובדתיות של הנאשם כלל לא נתמכו בראיות, כפי הנדרש ((ר' לדוגמא רע"פ 1771/19 ליאור עבודי [11.7.19]).

3

סוף דבר הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.