1

1.      ביום 11/8/22 התקיימה ישיבת הקראה במהלכה העלה הסניגור טענת התיישנות כנגד העבירה הנטענת.

2.      הסניגור טען לפגם מהותי בהליך ביצוע המסירה. עוד נטען כי העבירה בוצעה לכאורה ביום 4/7/21, ביום 6/7/21 נשלחה בקשה להישפט ובה כתובת הנאשם, אולם בזימון לדיון שנשלח לנאשם, לא צוינה אותה כתובת . בשל כך, כאשר כתב האישום הוגש רק ביום 14/7/22, חלפה, לטענת הנאשם, התקופה בה ניתן היה להגיש את כתב האישום ולכן חלה התיישנות.

3.      ב"כ המאשימה טען בדין כי הבקשה להישפט נשלחה ביום 14/7/21 ונקלטה במערכת המשטרתית באותו יום. בהתאם לאישור המסירה, הזימון נשלח לנאשם ביום 23/6/22 כך שלא חלפה שנה . דבר הדואר נשלח לכתובת אותה ציין הנאשם בבקשה להישפט. ב"כ המאשימה טען כי אין פגמים באישור המסירה וכי המסירה בוצעה כדין.

4.      דין טענת ההתיישנות להידחות.

2

5.      ראשית, הבקשה להישפט כלל לא הוצגה בפני, כך שלא ניתן לדעת מהי הכתובת אותה ציין הנאשם בבקשה להישפט. גם אם תשובת מפנ"א מיום 15/7/21 מלמדת כי תיבת הדואר של הנאשם, הייתה ידועה למאשימה, הרי שללא הבקשה להישפט עצמה, לא ניתן להסיק את אשר מבקש הסניגור כי יוסק.

שנית, הנאשם התייצב לדיון כך שידע על הגשת כתב האישום , קרי זה נמסר לו, לרבות הזימון לדיון. לא נטען בפני וגם לא הוצגו מסמכים כי היו זימונים נוספים. בשל כך, המסקנה המתבקשת היא כי גם אם כתב האישום והזימון נשלחו לנאשם לכתובת אחרת מזו שצוינה על ידו בבקשה להישפט, הרי היות וקיבל את כתב האישום ואת הזימון, גם אם היה פגם, זה רופא כאשר הנאשם קיבל את כתב האישום והזימון, עוד בטרם חלפה השנה. יודגש כי הנאשם לא טען כי לא קיבל את כתב האישום או קיבל אותו לאחר שחלפה שנה מהמועד בו הגיש בקשה להישפט.

6.      סעיף 225א' (א) לחסד"פ קובע כי אם "עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)" וכי "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)" (ס"ק (ב). סעיף 230 לחוק, אשר גם הוא חל בענייננו, קובע כי "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו".

במקרה שלפני, לא הוצגה כל מסמך כי הבקשה להישפט נשלחה ב6/7/22, אלא רק אישור קבלה במפנ"א, מיום 15/7/21. המאשימה, כאמור, הציגה אישור מסירה מחודש יוני 2022, קרי קודם לחלוף שנה, אישור מסירה אותו לא הכחיש הנאשם כי קיבל וממילא חלה חזקת המסירה בהתאם לתקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד 1974. הנאשם לא סתר את חזקת המסירה וכלל לא טען שלא קיבל את ההודעה, כפי שדורש סעיף זה.

7.      לאור האמור לעיל, דין טענת ההתיישנות להידחות.

ניתנה היום, כ"ט אב תשפ"ב, 26 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.