1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.12.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של הובלת מטען בתפזורת, בניגוד לתקנה 85(א)(6) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט וקיבל מכתב המאשר כי בקשתו התקבלה וכי יישלח לו תאריך לדיון אך מעולם לא קיבל הזמנה לדיון. טען כי בנסיבות אלה לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע טיעוניו בבית המשפט וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש ועיינתי במסמכים שצירף, החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ואף לא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף לא פירט כיצד נודע לו אודות גזר הדין.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ולא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין.

עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 1.4.19

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.

3