1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם (להלן: "המבקש") ביום 11.2.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי במהלך התקופה בה התקבל הזימון לביתו, הוא היה "במהלך של מעבר דירה והזימון לא התקבל" לידיו, ולכן "לא ידע אודות מועד הדיון או זימונו לדיון".

4.         ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר נמסר לידי הנמען הרשום ביום 4.11.19 ובו מפורט מועד הדיון. טענה כי משלא התייצב המבקש, חרף קבלת הזימון לדיון, אין לו להלין אלא על עצמו.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה המצוי בתיק עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו, ביום 4.11.19. מכאן, שאין בידי לקבל טענת המבקש כי לא קיבל את הזימון ולא ידע על מועד הדיון. עוד יצויין כי בהחלטה מיום 28.4.20 איפשרתי למבקש להתייחס בתצהיר לאישור המסירה הסרוק בתיק.

            עוד עולה מעיון בתיק האלקטרוני כי המבקש קיבל לידיו את פסק הדין, באותה כתובת בתאריך 18.2.20.

8.         מעבר לכך, המבקש הגיש "תצהיר נסיבות" לאקוני ולא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 15.7.20.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תש"פ, 08 יוני 2020, בהעדר הצדדים.